אדריכלות פוסט-מודרנית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: רלוונטיים; |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 36:
== סגנון ההיי טק ==
'''אדריכלות ההיי-טק''' הוא כינוי ל[[סגנונות באדריכלות|סגנון אדריכלי]] נוסף אשר החל להתפתח בשנות ה-60 יחד עם התפתחות ה[[אדריכלות פוסט מודרניסטית|פוסט-מודרניזם]]. חשוב לציין כי להבדיל מה[[דה-קונסטרוקטיביזם]], סגנון זה אינו תנועה רשמית או זרם מובהק של אדריכלות אלא חלק מההפוסט-מודרניזם. למעשה האדריכלים הנחשבים לבולטים ביותר כיום בבנייה בטכנולוגיות מתקדמות, כמו [[נורמן פוסטר]] ו[[ריצ'רד רוג'רס (אדריכל)|ריצ'רד רוג'רס]] אינם רואים עצמם ככאלה. עם זאת, ניתן לאפיין את הסגנון בבנייה בטכנולוגיה מתקדמת, אשר משתמשת בעיקר בחומרים קלים וחדשניים לבנייה ופרטי בניין אשר התאפשרו רק לאחר התפתחות התעשייה של העשורים האחרונים.
סגנון בנייה זה מייצג את האתוס של [[מיס ואן-דר-רוהה]] שהאמין כי אדריכלות מודרנית חייבת לייצג את הטכנולוגיה של זמנה. למשנה נוספת של מיס - "אלוהים נמצא בפרטים" - השפעה רבה גם כן על התכנון עתיר הטכנולוגיה. התפתחות המחשב יחד עם תוכנות שונות מאפשרות לא רק לבנות אלא גם לתכנן מבנים ופרטים שלא ניתן היה לתכנן בעבר.
שורה 42:
באדריכלות ההיי טק נעשה פעמים רבות שילוב בין חומרים מסורתיים לבין חומרים "טכנולוגיים" יותר ובכך מפתחים שיטות בנייה ופרטי חיבור מעניינים בין חומרים שונים בעלי תכונות שונות לטובת בנייה שחייבת בסופו של דבר להיות יציבה ופונקציונאלית.
אחת מאבני הדרך החשובות באדריכלות ההיי-טק היא [[מרכז פומפידו]] ב[[פריז]] אשר תכננו האדריכלים [[רנצו פיאנו]]
מבנה נוסף ראוי לציון הוא [[מוזיאון גוגנהיים בילבאו]] שתוכנן על ידי [[פרנק גרי]]. צורתו של מבנה זה היא כזו שלא ניתן היה לממשו לפני הפיתוח של תוכנות תלת-ממדיות מתאימות אשר מאפשרות תכנון שכזה. בנוסף, משתמש מבנה זה בחומר חדש לחלוטין בתעשיית הבנייה, [[טיטניום]], כדי לצפות את חוץ המבנה. יש הרואים במבנה פוסט-מודרני זה גם ביטוי לתנועת ה[[דה-קונסטרוקטיביזם]] לכן ההפרדה אינה ברורה. <br />
לעומת זאת, יש הרואים בבניינים מוקדמים בהרבה, כגון [[מגדל אייפל]] ו[[ארמון הבדולח]], כחלוצים האמיתיים של אדריכלות זו.
| |||