תא אלקטרוכימי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Bravo123 (שיחה | תרומות)
עוד קישור
ברוקולי (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 37:
מהלך הזרם הוא כדלקמן: האלקטרונים שנוצרו כתוצאה מפירוק אלקטרודת המגנזיום נעים על [[מוליכות חשמלית|המוליך]] המתכתי שמחבר בין שני חצאי התאים לעבר הנורה ומשם לאלקטרודת הברזל. הברזל המוצק נטען באלקטרונים העוברים ליונים בעלי המטען החיובי של הברזל. כך הם נהפכים לברזל [[מוצק]] שמצפה את אלקטדורת הברזל ומוסיף ל[[מסה|מסתה]]. קטיונים עוברים מגשר המלח לחצי תא הברזל ואניונים לחצי תא המגנזיום. הולכת הזרם מתאפשרת, אם כן, הודות לקיומו של גשר המלח, המספק יונים ניידים.
 
תא אלקטרוכימי תקני הוא תא שכל אחד מחצאי התאים שלו תקני. הכוונה שה[[טמפרטורה]] של מערכת הניסוי תהיה טמפרטורת החדר, 25 מעלות צלזיוס, שכל הגזים המעורבים בתגובה יהיו בלחץ של [[אטמוספירה]] אחת ושריכוז היונים בכל אחת מהתמיסות הוא [[ריכוז מולרי|מולר]] אחד- 1M ([[מול]] יונים ל[[ליטר]] [[מים]]). עם ההתקדמות עד לקבלת שיווי משקל יירד מתח התא עד שהנורה תכבה. במצב זה נוצר שוויון פוטנציאלים שנדון במסגרת ה[[אלקטרוכימיה]]. פוטנציאל החיזור של חצי תא ברזל תקני הוא 0.77+ [[וולט]] ואילו פוטנציאל החיזור של חצי תא מגנזיום הוא 2.37-. אם נחסר את הערך הגבוה מן הערך הנמוך נקבל את המתח הראשוני של התא: 3.14 וולט.
 
הסיבה שלחומרים מסוימים יש פוטנציאל חיזור חיובי ולאחרים שלילי היא יחסית. [[הקהילה המדעית]] הגדירה את חצי התא [[מימן]] (שבו יוני [[הידרוניום]] הופכים לגז מימן ול[[מים]] כנקודת ייחוס לשאר המדידות, וקבעה את הפוטנציאל שלו ל-0.