מטאל קיצוני – הבדלי גרסאות

המרכיב המאפיין הבולט ביותר של המטאל הקיצוני הוא ככל הנראה סגנון השירה. זמרי מטאל קיצוני עושים שימוש בטכניקות להפקת [[קול]] ליצירתו של קול שעלול להיות מאוד מחוספס, גרוני ובהמי ([[גראולינג]]), או כזה שעושה שימוש בצווחות שרקניות בטון גבוה. חלק מהסולנים עושים שימוש בשירה קונבנציונלית באופן יחסי (המכונה "שירה נקייה"). ישנם זמרים המשלבים טכניקות שירה שונות, וישנן להקות בהן מספר זמרים שכל אחד מהם מתמחה בסגנון שונה, כמו למשל [[זאב טננבוים]], קריסטין אי. וואלאס ובעבר אמיר נויבך בלהקת סיילם.

 

 

[[גיטרה|הגיטרות]] המשומשות במטאל הקיצוני מכוונות בדרך כלל ליצירת צליל עבה וכבד, לעתים קרובות מתחת ל[[תו (מוזיקה)|תו]] [[מי]] סטנדרטי, כאשר להקות ת'ראש ובלאק מטאל מכוונות חצי תו או תו שלם נמוך יותר, ולהקות דת' ודום מטאל עושות שימוש בדרך כלל בתווים נמוכים אף יותר. חלק מלהקות הדת' והדום מטאל עושות שימוש בגיטרות שבעה-מיתרים, כאשר המיתר השביעי מכוון לתו [[סי]] נמוך מאוד. חאן-האריס טוען כי המטאל הקיצוני קרא תיגר על החשיבות המוענקת ל[[סולו גיטרה|סולואי הגיטרה]] בסגנונות המטאל המוקדמים יותר, כאשר חשיבות גדולה יותר ניתנת ל[[מהלך הרמוני|מהלכים ההרמוניים]] שהם בדרך כלל מאוד מהירים, בלתי שגרתיים, מורכבים ומאתגרים.