שדה מקומי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 33:
הפרמטר e מודד את מידת הסיעוף של ההרחבה, בעוד ש- f מודד את השינוי בשדה השאריות. מכפלת שני הפרמטרים האלה שווה תמיד לממד ההרחבה. שני הפרמטרים e ו-f כפליים, כלומר, אם <math>\ F\subset E \subset K</math> שדות מממד סופי, אז <math>\ f(K/F)=f(K/E)f(E/F)</math> (לפי נוסחת המכפלה לממדים של שדות), וכן ל- e.
 
הרחבה שבה e=1 נקראת '''הרחבה לא מסועפת''' של F - ויש בדיוק אחת כזו מכל מימד. כולן [[הרחבת גלואה|הרחבות גלואה]]. הרחבותאת שבהןההרחבה f=1הלא-מסועפת הןהמקסימלית הרחבותשל '''מסועפותF לחלוטין'''(שממדה אינסופי) מסמנים ב- <math>\ F_{nr}</math>, והןו[[חבורת נוצרותגלואה]] עלשל ידי<math>\ סיפוחF_{nr}/F</math> שורשיםאיזומורפית ל[[קריטריוןחבורת אייזנשטיין|פולינוםגלואה אייזנשטייןהאבסולוטית]] מעלשל שדה השאריות חוגשל השלמיםF.
 
הרחבות שבהן f=1 הן הרחבות '''מסועפות לחלוטין''', והן נוצרות על ידי סיפוח שורשים ל[[קריטריון אייזנשטיין|פולינום אייזנשטיין]] מעל חוג השלמים.
 
בכל הרחבה E של F יש תת-שדה לא מסועף מקסימלי, וההרחבה של E מעליו היא מסועפת לחלוטין.