פלטיאל דייקן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש: {{בעבודה}} '''פלטיאל דייקן''' (נולד: פייטל דיקשטיין; כ"ז באייר תרמ"ה - כ"ד בשבט תשכ"ט), חוקר [[משפט עבר... |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''פלטיאל דייקן''' (נולד: פייטל דיקשטיין; [[כ"ז באייר]] [[תרמ"ה]], [[12 במאי]] [[1885]] - [[כ"ד בשבט]] [[תשכ"ט]], [[12 בפברואר]] [[1969]]), חוקר [[משפט עברי]] וחתן [[פרס ישראל]] למדעי המשפט.▼
▲'''פלטיאל דייקן''' (נולד: פייטל דיקשטיין; [[כ"ז באייר]] [[תרמ"ה]] - [[כ"ד בשבט]] [[תשכ"ט]]), חוקר [[משפט עברי]] וחתן [[פרס ישראל]] למדעי המשפט.
דייקן נולד בוילייקא שב[[ליטא]], נצר ל[[הנצי"ב מוולוז'ין|נצי"ב מוולוז'ין]]. בהיותו בן שש עברה משפחתו להתגורר בתיאודוסיה שב[[חצי האי קרים]], בה הוא סיים בהצטיינות את הגימנסיה ממשלתית ולאחריהם התקבל ללימודי [[משפטים]] באוניברסיטת [[אודסה]]. בשנת [[1910]] סיים דייקן את לימודיו האקדמיים בהצטיינות על עבודתו המדעית בחקר [[משפט רומי]]. עד שנת [[1917]] הוא הועסק כעוזר משפטי ל[[עורך דין]] פרטי ב[[פטרבורג]] וביסס עצמו כעורך דין עצמאי המתמחה ב[[משפט עברי]].
שורה 8 ⟵ 7:
חברת "המשפט העברי" שפעלה ב[[מוסקבה]] הזמינה את דייקן לפעול במסגרתה בשנת [[1918]]. כעבור כשנה נאלצה החברה לעזוב את העיר ודייקן ייסד את מקום מושבה החדש ב[[קייב]]. לאחר מכן הוא נאלץ, עקב אי יציבות פוליטית באזור, להעביר את מקום מושבו ואת פעילות החברה אל [[אודסה]] ולבסוף שב לתאודוסיה שבקרים. עם חזרתו לתאודוסיה הוא החל לפעול במסגרת [[ההסתדרות הציונית]] המקומית והקים את רשת הקואופרטיב "אחווה".
בשנת [[1921]] עלה דייקן עם אשתו, רבקה, ובנם ל[[ארץ ישראל]] (בשנת [[1949]] עיברת את שם משפחתו לדייקן). מיד עם עלייתו הוא הצטרף לסניף "המשפט העברי" ב[[ירושלים]] ובשנת [[1924]] הקים את סניף החברה ב[[תל אביב]] וכיהן כמזכירו. באותה עת, בין השנים [[1922]] - [[1938]], כיהן דייקן גם כמזכיר בית משפט השלום העברי העליון ונטל חלק פעיל בעיצוב סדרי המשפט. נוסף על כך הוא פעל בועד [[לשכת עורכי הדין|אגודת עורכי הדין]] בתל אביב ומשנת [[1943]] ערך את בטאון האגודה "[[הפרקליט]]". בשנת [[1946]] הוא החל גם לערוך את קבצי "[[המשפט (כתב עת)|המשפט]]" שאיגדו את פסקי הדין העברי של בתי המשפט המחוזיים.
פעילותו המשפטית הובילה לעיסוקים ציבוריים רחבי היקף, בהיותו סגן יו"ר בית משפט השלום העברי העליון, חבר בית הדין לערעורים שליד הסתדרות עורכי הדין היהודים, היועץ המשפטי ל[[אגודת הסופרים]], חבר בית הדין של אגודת הסופרים, חבר המועצה המשפטית שליד [[הוועד הלאומי]] (לקראת [[קום המדינה]] הוא נבחר לעמוד בראש וועדת המשנה למונחים משפטיים עבריים) ותפקידים נוספים.
דייןק לקח בשנת [[1935]] חלק פעיל בהקמת [[בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה]] שהיווה את הבסיס לייסוד [[אוניברסיטת תל אביב]]. משנת [[1948]] הוא כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים ובשנת [[1957]] נבחר דייקן ליו"ר הנשיאות האקדמאית של אוניברסיטת תל אביב. בשנת [[1958]] הוא מונה ל[[רקטור]] האוניברסיטה ובשנת [[1959]] קודם לדרג [[פרופסור]] מן המניין. משנת [[1950]] ועד צאתו לגמלאות הרצה דייקן גם בפקולטה למשפטים של [[האוניברסיטה העברית בירושלים]].
עבור עבודתו זכה דייקן בפרסים ובאותות כבוד וביניהם [[פרס צייטלין]] על מחקרו בנושא העגינות ותואר עמית כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים על קיום ההשכלה המשפטית בישראל. בשנת 1957 זכה בפרס ישראל למדעי המשפט בגין "עבודתו החלוצית, המדעית והארגונית, למען הפעלת המשפט העברי כגורם חי ומכריע במערכת החברה והמשפט, על עבודתו הספרותית והמחקרית הענפה, בה תרם תרומה נכבדה ביותר לקידום ההשכלה המשפטית בארץ ולעיצוב המחשבה והמציאות המשפטית במדינת ישראל".
דייקן נפטר בשנת [[1969]] ב[[פתח תקווה]].
{{מיון רגיל:דייקן, פלטיאל}}
[[קטגוריה:אנשי העלייה השלישית]]
[[קטגוריה:חוקרי משפט עברי]]
[[קטגוריה:
[[קטגוריה:משפטנים ישראלים]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ישראל למשפטים]]
| |||