אין מוקדם ומאוחר בתורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
"'''אין מוקדם ומאוחר בתורה'''", אחת מן ה[[מידות שהתורה נדרשת בהן]], ביטוי אשר משמש [[פרשני מקרא]] רבים כאשר הם נתקלים במאורע המופיע במקרא לאחר מאורע אחר שלפי ההיגיון והסדר הכרונולוגי היה אמור להופיע לפניו.
כלל זה מובא לראשונה ע"י [[רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי|רבי אליעזר]] בנו של [[רבי יוסי הגלילי]] שמביא אותו בשיטתו [[מידות שהתורה נדרשת בהן#ל"ב המידות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי|למניית המדות]] שהתורה נדרשת בהן בתור המידה הל"א והל"ב. <ref>מובא לאחר קיצור כללי התלמוד, בסוף מסכת ברכות, ב[[
ב[[מסכת פסחים]] מן ה[[תלמוד הבבלי]] <ref>פסחים, דף ו עמ' ב</ref> מובאת שאלה בעניין ממתי דורשים בהלכות הפסח, כאשר הפס' ממנו לומדים שמשה דרש בהלכות [[פסח]] ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] מופיע לאחר מאורע שקרה בר"ח [[אייר]] ומשם מוכיח [[רב (אמורא)|רב]] ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה" ומוסיף עליו [[רב פפא]] שכלל זה חל רק כאשר מדובר בשני עניינים שונים הרחוקים אחד מהשני אך בעניין אחד לא יכול כלל זה להופיע. [[רש"י]] מפרש, עניין אחד-פרשייה אך ה[[רבנו חננאל]] מפרש עניין אחד- תוכן.
| |||