עימותי לינקולן-דאגלס – הבדלי גרסאות

העימות הראשון היה ב[[אוטווה]] ב21ב-21 לאוגוסטבאוגוסט, והאחרון ב[[אלטון]] ב15ב-15 לאוקטוברבאוקטובר. הפורמט של כל העימותים היה זהה - אחד מהמתמודדים נאם במשך כשעה, לאחר מכן נאם השני כשעה וחצי, ולבסוף הראשון סיים בעוד חצי שעה של תגובות.

בין לינקולן ודאגלס היו מספר מחלוקות. דאגלס טען שארצות הברית הינה ארצם של הלבנים, ושל[[אפריקאים אמריקאים]] אין זכויות. הוא ניסה להציג את לינקולן כמי שחושב שלאפריקאים אמריקאים מגיע שוויון זכויות. לינקולן הכחיש שהוא מאמין ששחורים שווים באינטיליגנציה או במוסר, אבל "בזכות לאכול את הלחם שידו מרויחה, מבלי להיות תלוי בחסדו של איש, האפריקני האמריקני שווה לי, ושווה לשופט דאגלס ושווה לכל אדם אחר".

עימות חשוב במיוחד נערך ב[[פרימונט]], שם לינקולן דחק את דאגלס עם שאלה לגבי החלטת [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] [[פסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד|דרד סקוט נגד סנדפורד]]. בפסק הדין נקבע שהקונגרס איננו יכול לאסור על עבדות ב[[טריטוריה|טריטוריות]] של ארצות הברית. פסק הדין היה פופולרי מאוד בדרום ושנוא בצפון. לינקולן שאל את דאגלס האם האיסור על העבדות אפשרי או לא. דאגלס ענה שאמנם איסור פורמאלי הוא בלתי חוקתי, אבל שעבדות לא יכולה להתקיים בלי חקיקה מתאימה, ושתושבי הטריטוריות רשאים שלא לחוקק חקיקה כזו. תשובה זו של דאגלס הייתה מכריעה מכיוון שבכך דאגלס ניכס לעצמו את הפתרון הזה לדילמה של העבדות בטריטוריות, אשר עד אז היה מוסכם על רבים מאנשי הדרום, כגון [[ג'פרסון דייוויס]]. אם פרסום מה שנודע לימים כ"דוקטרינת פריפורט", עברו אנשי הדרום לדרוש חוקי עבדות פדרליים לטריטוריות הפדרליות. הויכוח על העניין הזה היה מה שהביא ל"פיצוצה" של הועידה הדמוקרטית ב1860ב-1860, ולכך שבבחירות של 1860 רצו שני מועמדים נפרדים בצפון ושניים בדרום.