עימותי לינקולן-דאגלס – הבדלי גרסאות

בין לינקולן ודאגלס היו מספר מחלוקות. דאגלס טען שארצות הברית הינה ארצם של הלבנים, ושל[[אפריקאים אמריקאים]] אין זכויות. הוא ניסה להציג את לינקולן כמי שחושב שלאפריקאים אמריקאים מגיע שוויון זכויות. לינקולן הכחיש שהוא מאמין ששחורים שווים באינטיליגנציה או במוסר, אבל "בזכות לאכול את הלחם שידו מרויחהמרוויחה, מבלי להיות תלוי בחסדו של איש, האפריקני האמריקני שווה לי, ושווה לשופט דאגלס ושווה לכל אדם אחר".

בנוסף, לינקולן האמין שעבדות איננה מוסרית, ושעל ארצות הברית לעלות על "הדרך להעלמותה ההסופיתהסופית" בעתיד הרחוק. דאגלס לעומת זאת האמין ב[[פלורליזם]], וחשב שאין סיבה שארצות הברית יכולה לכלול בתוכה מדינות עבדות ומדינות חופשיות עד אחרית הימים.

עימות חשוב במיוחד נערך ב[[פרימונט]], שם לינקולן דחק את דאגלס עם שאלה לגבי החלטת [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] [[פסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד|דרד סקוט נגד סנדפורד]]. בפסק הדין נקבע שהקונגרס איננו יכול לאסור על עבדות ב[[טריטוריה|טריטוריות]] של ארצות הברית. פסק הדין היה פופולרי מאוד בדרום ושנוא בצפון. לינקולן שאל את דאגלס האם האיסור על העבדות אפשרי או לא. דאגלס ענה שאמנםשאומנם איסור פורמאלי הוא בלתי חוקתי, אבל שעבדות לא יכולה להתקיים בלי חקיקה מתאימה, ושתושבי הטריטוריות רשאים שלא לחוקק חקיקה כזו. תשובה זו של דאגלס הייתה מכריעה מכיוון שבכך דאגלס ניכס לעצמו את הפתרון הזה לדילמה של העבדות בטריטוריות, אשר עד אז היה מוסכם על רבים מאנשי הדרום, כגון [[ג'פרסון דייוויס]]. אם פרסום מה שנודע לימים כ"דוקטרינת פריפורט", עברו אנשי הדרום לדרוש חוקי עבדות פדרליים לטריטוריות הפדרליות. הויכוחהוויכוח על העניין הזה היה מה שהביא ל"פיצוצה" של הועידההוועידה הדמוקרטית ב-1860, ולכך שבבחירות של 1860 רצו שני מועמדים נפרדים בצפון ושניים בדרום.