אנרגיית נקודת האפס – הבדלי גרסאות

'''אנרגיית נקודת האפס''' (באנגלית - Zero-point energy), מושג ב[[מכניקה קוונטית]] המתייחס לרמת ה[[אנרגיה]] הנמוכה ביותר שמערכת פיזית מסוימת עשויה להכיל; זוהי האנרגיה של מצב היסוד של המערכת. למערכת קוונטו-מכנית הסתברות אפסית להגיע למצב של אפס אנרגיה, ולכן מצב האנרגיה הנמוך ביותר לעולם אינו שווה לאפס המוחלט - ומכאן שמו של המושג. את המושג ניתן להסביר בעזרת המערכת הקוונטית הפשוטה ביותר - [[אוסצילטור הרמוני קוונטי]]. את מושג אנרגיית נקודת האפס הגו [[אלברט איינשטיין]] ו[[אוטו סטרן]] ב-[[1913]], על בסיס נוסחה של [[מקס פלאנק]].

 

 

באופן ניסיוני, אנרגיית נקודת האפס של ה[[ריק]] מביאה ישירות ל[[אפקט קזימיר]], אשר ניתן לצפיה ולמדידה ב[[ננוטכנולוגיה|התקנים ננומטריים]] הבנויים מ[[מוליך חשמל|חומרים מוליכים]]. הכוח שאפקט הקזימיר יכול להפעיל על התקנים ננומטריים משמעותי, והוא עשוי לגרום להם להתעקם ולהידבק.