יוהנס פרוטיגר – הבדלי גרסאות

'''יוהנס יעקב פרוטיגר''' ([[1836]] - [[1899]]) ([[גרמנית]]: Frutiger Johannes) היה [[בנק|בנקאי]] [[שוויץשווייץ|שוויצרישווייצרי]]. בעל בנק פרוטיגר ונציגו של '''בנק עותומאן''' (הבנק המרכזי של [[תורכיהטורקיה]]) בירושלים, אחד הבנקים החשובים ביותר ב[[ארץ ישראל]] בין השנים [[1872]] - [[1896]]. יזם מסילת הברזל [[יפו]] - [[ירושלים]], יחד עם [[יוסף נבון]].

פרוטיגר היה בנקאי [[פרוטסטנטים|פרוטסטנטי]] שנשלח ל[[ירושלים]] מ[[באזל]] ב-[[1862]] על- ידי "מסיון עולי הרגל של באזל" על מנת להיות סגן מנהל הבנק של המיסיון. משנקלע לסכסוך עם מנהל הבנק, כריסטיאן פרידריך שפיטלר, הוחלט ב-[[1872]] על פיצול הבנק ועל פתיחת מוסד פיננסי למתן הלוואות ומימון עסקאות בירושלים, אותו ניהל פרוטיגר. הבנק מימן בין היתר מסעות ארכיאולוגייםארכאולוגיים (בניהם מסעותיו של [[מוזס וילהלם שפירא]]) ורכישת קרקעות בניהן קרקעות [[נחלת שבעה]], [[שערי צדק]] וחלקים מ[[מאה שערים]]. פרוטיגר קיים יחסים טובים עם מוסלמים ויהודים כאחד. בין ידידיו ושותפיו העסקיים ניתן למנות את [[יוסף נבון]] ו[[שלום קונסטרום]].

משום שהיה אזרח שוויצרישווייצרי, ולא נתין של אף אחת מהמעצמות העיקריות ([[רוסיה]], [[אנגליה]], [[צרפת]], [[גרמניה]] או [[אוסטרו-הונגריה]]), שימש כמתווך ואיש פשרה מוסכם במשאים ומתנים של המעצמות הן עם השלטון העות'מאני והן בינן לבין עצמן.

בשנת [[1895]] לערך חלה במחלה "מוזרה", לדבריו, שהשפיעה על שיקול דעתו ועל הזכרוןהזיכרון שלו. מחלה זו אובחנה ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] על ידי בית הספר לרפואה שליד אוניברסיטת באזל, על סמך יומנו האישי, כמחלת ה[[אלצהיימר]]‏‏<ref>‏אלכס כרמל, '''כאן בארץ ששמיה כחולים תמיד, פרשת חייו של צייר המזרח גוסטב באוארנפיינד''', אוניברסיטת חיפה, תש"ס 1999, עמוד 79‏</ref>. עקב המחלה והנסיונות הנואשים להסתירה, וכן עקב שינוי התקנות העות'מאניות, הגיע הבנק בשנת [[1896]] ל[[פשיטת רגל]].