תורה ועבודה – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[מסכת ברכות]] לה,ב|תוכן=תנו רבנן "ואספת דגנך" - מה ת"ל? לפי שנא' (יהושע א) "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" יכול דברים ככתבן?! ת"ל "ואספת דגנך" - הנהג בהן מנהג דרך ארץ. דברי ר' ישמעאל. ר"ש בן יוחי אומר - אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח - תורה מה תהא עליה? אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"יעל ידי אחרים - שנא' (ישעיהו סא) "ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'", ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"יעל ידי עצמן - שנא' (דברים יא) "ואספת דגנך", ולא עוד, אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן - שנא' (דברים כח) "ועבדת את אויביך וגו'". אמר אביי, הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כר' שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן.}}

עם זאת ב[[אירופה]] שלפני [[מלחמת העולם השניההשנייה]], היה מקובל שגם החרדים היו מתפרנסים ממשלוח יד, ואפילו רבנים חשובים כדוגמת ה[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]]. ההבדל היה נעוץ בהיעדר תמיכה ממשלתית ותמיכה מתורמים, המושגות כיום בישראל.

עם זאת, רבים מן הדתיים הלאומיים, מעדיפים לקבל מעמד של בן ישיבה, עם סיום הלימודים התיכוניים או לפניהם, על מנת לדחות את הגיוס ולמלא את יומם בלימוד תורה, לפחות עד החתונה, ולעיתיםולעתים גם אחריה. כך לדוגמאלדוגמה נהוג בישיבת [[מרכז הרב]]. כמו כן חלקם מעדיפים להרשם ל[[ישיבת הסדר]] בה מתקיים הסדר עם הצבא כך שחלק מן זמן השירות מוקדש ללימודים בישיבה וחלקו לשירות צבאי.