תורה ועבודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
{{הלכה}} |
מ בוט החלפות: שנייה; דוגמה; על ידי; לעתים; |
||
שורה 7:
== רקע ==
המחלוקת הראשונה בעניין מובאת בתלמוד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[מסכת ברכות]] לה,ב|תוכן=תנו רבנן "ואספת דגנך" - מה ת"ל? לפי שנא' (יהושע א) "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" יכול דברים ככתבן?! ת"ל "ואספת דגנך" - הנהג בהן מנהג דרך ארץ. דברי ר' ישמעאל. ר"ש בן יוחי אומר - אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח - תורה מה תהא עליה? אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית
רבים למדו מדברי [[אביי]] שנפסק ל[[הלכה]] לעשות כדברי [[רבי ישמעאל]] ולשלב תורה ועבודה.
שורה 21:
אחרי ה[[נישואין]], עוברים הנשואים ל[[כולל]]ים, שם ממשיכים בלימודם עד קצה גבול היכולת הכלכלית.
עם זאת ב[[אירופה]] שלפני [[מלחמת העולם
גם היום מקובל בקרב חוגים הנחשבים לחדשנים יותר ומכונים "[[חרדים מודרניים]]", לשלב תורה עם עבודה. חוגים אלה לרוב מחנכים את בניהם ללימוד תורה מלא, אם כי קיימים גם הורים חרדים המעדיפים לחנך את ילדיהם גם למסגרת של תורה ועבודה. כך למשל נהוג ב[[ישיבת היישוב החדש]]. כמו כן קיימים [[מכללה|מכללות]] ומסגרות הכשרה המיועדות לחרדים, שבהם מוכשרים החרדים לקבל תואר אקדמאי, כדי שיוכלו להשתלב בשוק העבודה הכללי.
שורה 27:
אצל הדתיים לאומיים מקובל לשלב תורה ועבודה, כך רוב [[בית ספר|בתי הספר]] לומדים לימודים כלליים ברמה גבוהה, מקובל גם לשלוח את הנערים ל[[ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות]] שם זוכים התלמידים ל[[תעודת בגרות]], שבהמשך תוכל לשמש אותם ללימודים [[אוניברסיטה|אקדמאים]].
עם זאת, רבים מן הדתיים הלאומיים, מעדיפים לקבל מעמד של בן ישיבה, עם סיום הלימודים התיכוניים או לפניהם, על מנת לדחות את הגיוס ולמלא את יומם בלימוד תורה, לפחות עד החתונה,
== ראו גם ==
* [[תורתו אומנותו]]
|