בית הספר לאמנויות רננים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
העלמת קישור מיותר למפה טופוגרפית
חובבשירה (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 7:
בית הספר שכן ברח' פינס 30, בבית שלוש הישן שב[[נוה צדק]], בית מפואר בעל אווירה מיוחדת במינה. בשנותיו הראשונות היה בית הספר קטן מאוד וכל התלמידים למדו במגמת [[מוזיקה]] בלבד, אך כבר בשנת [[1963]] נוספו מגמות [[ציור]], דרמה ו[[מחול]], ומספר התלמידים עלה בהתאם. עם הזמן לא הספיק המקום בבניין, והחלה התרחבות, תחילה לאוטובוסים ישנים, שהוצבו בחצר הגדולה, אחר לדירה נוספת מעבר לכביש ולבסוף החליף צריף גדול את האוטובוסים, שהיוו אטרקציה כל עוד שימשו לכיתות.
 
עם תלמידי "'''רננים'''" שזכו לפרסום נמנים [[יגאל בשן]], [[שלמה בראבא]], [[דב גליקמן|דוב'לה גליקמן]], [[שלומית אהרון]], [[עזרא דגן]], [[יוסי אלפי]], [[טליה שפירא]], ו[[רותי הולצמן]] ו[[נילי הרפז]]. בית הספר ערך [[קונצרט|קונצרטים]], תערוכות, הצגות ומופעי מחול מרשימים. בין מורי האמנות בבית הספר היו [[יצחק סדאי]] המוזיקאי, [[שלמה ברטונוב]] השחקן, [[יהודית אורנשטיין]] הרקדנית ו[[פרץ הסה]] הצייר.
 
מנהל "'''רננים'''", יצחק הירשברג, נודע ביחסו הדואג, והיה מוכן לקבל כל תלמיד שגילה כישרון ונכונות ללמוד, גם כאשר ציוניו היו רחוקים מלהרשים. תלמידים שהוריהם ומוריהם נואשו מסיכוייהם להגיע להישגים לימודיים פרחו בבית הספר. המוסד גדל והתפתח והגיע ליותר מ-250 תלמידים. בית הספר המתחרה "[[תלמה ילין (בית ספר)|תלמה ילין]]" ועיריית תל אביב, בשיתוף [[מרכז הקואופרציה]], שבמימונו נרכש בניין בית הספר, הביאו לסגירתו, ב-[[27 באפריל]] [[1967]]. רוב התלמידים הועברו כגוש אחד לתלמה ילין, ותלמידי י"ב הוגשו שם לבחינות הבגרות כתלמידי תלמה ילין והוצגו כבוגריו, לאחר ארבע שנות לימוד והישגים מרשימים ב"רננים".