נארי – הבדלי גרסאות

 

==חשיבותו==

לסלע הנארי הייתה חשיבות גדולה עבור תושבי אזורים אלו. מסיבות שונות קשה לחפור [[בור מים]] לאגירת מי גשמים בסלעים הנפוצים בהרים אלה: ה[[חוואר]], ה[[קירטון]], וה[[גיר]]. סלע הגיר הוא סלע קשה. באדמת חוואר, קשה לשמור על קיומו של בור חפור, שכן החוואר בבואו במגע עם המים הופך לבוץ והבור מתמוטט. בסלע הקירטוני הרך והפריך קל לחפור בור מים, והוא אינו הופך לבוץ, עם זאת לסלע קירטון דרושה תכונה נוספת כדי שיהיה מתאים לחפירת בורות והיא שהחלק העליון יהיה קשה, אחרת תקרת הבור תקרוס לתוכו. שכבת הנארי הקשה הקיימת מעל הקירטון מהווה את תקרת הבור היציבה.

 

 

==נסיבות היווצרות==

נסיבות ההיווצרות שנויות במחלוקת. [[יהודה ליאו פיקרד]] סבר שהנארי הוא קרום גירי שנוצר עקב עלייה [[נימים|נימית]] של [[תמיסה|תמיסות]] [[אבן גיר|גירניות]], [[מלח (כימיה)|מלח]]ים ו[[מינרל]]ים. המים מתנדפים, והמינרלים שוקעים בנקבוביות שבסלע הקירטון וכך נוצרת שכבת סלע עבה וקשה יותר.

 

 

החוקרים פיתחו נוסחה המכונה "גורם הגשם" , לפיה כמות המשקעים והטמפרטורה השנתית קובעים האם תווצר שכבת נארי. גורם גשם בערכים 15-30 נחשב אופטימלי להתפתחות נארי.לעומת זאת, בנגב לא התפתח נארי כי גורם הגשם הוא סביב 5, וכנ"ל בצפת או במעלות, שגם בהן יש קירטון אך לא נוצר נארי, כי גורם הגשם הוא סביב 40.