כינוי מקור – הבדלי גרסאות

'''כינוי מקור''' הוא סוג של זכות [[קניין רוחני]], אשר מבוססת ב[[ישראל]] על חוק הגנת כינויי מקור וציונים [[גיאוגרפיהגאוגרפיה|גיאוגרפיםגאוגרפים]]. חוק זה בא ליישם בארץ, אמנה בינ"ל שנקראת "[[הסדר ליסבון]]" – הסדר ספציפי שנועד לתת הגנה מוגברת לכינויים גיאוגרפייםגאוגרפיים, [[מדינה|למדינות]] החתומות באמנה. כיום חתומות באמנה 20 מדינות ([[צרפת]], מדינות שהיו בעבר קולוניות צרפתיות – [[אלג'יר]], [[האיטי]], [[צ'כיה]], [[איטליה]], [[פורטוגל]], [[מקסיקו]], [[קובה]]).

מבחינה עניינית, הסדר ליסבון חל על כינוי מקור, אשר מוגדר בחוק – השם הגיאוגרפיהגאוגרפי של ארץ, אזור או מקור, הכלול בשמו של מוצר, ובא ללמד שמקורו שם ושאיכותו או תכונותיו הן בעיקרן פרי אותה סביבה גיאוגרפיתגאוגרפית, טבעה ואנשיה. באמנת פריז לא הייתה התייחסות והגדרה לכינוי מקור וציון המוצא. הסדר מדריד לא הגדיר מהו ציון המוצא ולא מסביר מה הכוונה בכך. הוא קבע כי ציון מדינה או חבל ארץ במדינה הוא מקום המוצא של מוצר מסוים. הסדר מדריד, וההתייחסות בו לציון מוצא, אינו דורש שהמוצר יהיו לו תכונות מיוחדות ו/או דרישות מיוחדות לאזור המוצא. הוראות הסדר מדריד מצאו ביטוי בפקודת סימני הסחורות, אשר התייחסה לציוני מוצא ולא לכינויי מקור, ולמעט 2 חריגים, האיסור לפי פקודה זו מתייחס לגבי ציון מוצא כוזב, מצב שבו הציון עלול להטעות את הציבור בקשר למקור המוצא [החריגים הם ביחס לפרי הדר וביחס ליין].

בכינוי מקור, לא די בקשר הגיאוגרפיהגאוגרפי לאזור מסוים, אלא ישנה דרישה נוספת – האיכויות של המוצר יהיו תוצאה של אותו אזור גיאוגרפיגאוגרפי – למשל תנאי [[אקלים]], [[מים]], [[חלב]], גפנים, מיומנויות ומסורת של היצרנים באותו אזור. לא משנה מהו גודלו של האזור.

הטכניקה של ההגנה, כפי שנקבעה באמנה, שונה מטכניקות רגילות, ולפיה יש לכל מדינה אפשרות לקבוע לעצמה את ההגנה על האזורים הגיאוגרפיםהגאוגרפים בתחומה, דהיינו, כל מדינה לעצמה וליצרנים שלה, מחליטה על ההגנה. בשעה שמדינה הוסדר הנושא של ההגנה הגיאוגרפיתהגאוגרפית על הייצור, אזי המדינה [להבדיל מבעל הזכות היכול להשתמש בכינויי המקור] פונה למשרד הבינלאומי אשר נקבע לפי הסדר ליסבון – WIPO – ארגון הקניין הרוחני של האו"ם היושב בז'נבה. הארגון הזה הוא בשליטה צרפתית. ישראל הצטרפה להסדר זה בשנות השישים, בעיקר להגן על אזור מסוים אחד – JAFFA [שזהו כינוי המקור היחיד שיש לישראל, מתוך 650 כינויים מוגנים].