משפט צבאי – הבדלי גרסאות

נוספו 37 בתים ,  לפני 14 שנים
אין תקציר עריכה
(משפט צבאי איננו דין משמעתי בצה"ל - העברה לערך)
אין תקציר עריכה
ב[[מדינת ישראל]] חל על המשרתים ב[[צה"ל]] "'''חוק השיפוט הצבאי'''" (תשט"ו, [[1955]]), המעניק סמכות בעניין עבירות המבוצעות על ידם לבתי דין צבאיים. בתי דין צבאיים, ככל טריבונל המתמחה בנושא מסוים, דנים בהרכב בו יושבים קצינים שהוסמכו לכך אך הם חסרי השכלה משפטית, וכן קצין שהינו משפטן, כפי שב[[בית הדין לעבודה]] יושבים נציגי ציבור וכן שופט שהינו משפטן בהשכלתו.
 
להוציא את בתי הדין הצבאיים קיימות ערכאות נמוכות יותר בפני קציני שיפוט. כל קצין בדרגת סגן ומעלה נחשב קצין-שיפוט, בתנאי שקיבל הסמכת קצין-שיפוט מהפצמהפרקליט הצבאי הראשי (פצ), או מקצין אחר שהפצ"ר האציל לו את סמכות האישור. קציני שיפוט נחלקים לקש"ז (קצין שיפוט זוטר - עד [[דרגות צה"ל|דרגת]] [[סרן]]) ולקש"ב (קצין שיפוט בכיר - מדרגת [[רב-סרן]] ואילך).
 
קצין בעל סמכות כמתואר לעיל יכול לשפוט חייל. המשפט מתנהל על גבי טופס שנקרא "טופס 630". החייל חייב להיכנס כשהוא מלווה בחייל נוסף (המכניס אותו למשפט) אשר נשאר איתו כל עת המשפט כדי למנוע מצב בו יעשו דברים שאינם חוקיים. במידה והחייל העומד לדין נמצא אשם, חייב הקצין לגזור עליו עונש כלשהו: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה, קנס, ריתוק לבסיס או ימי מחבוש (מאסר).
משתמש אלמוני