אשלג בישראל – הבדלי גרסאות

נוספו 282 בתים ,  לפני 15 שנים
אין תקציר עריכה
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''האשלג בישראל''' נחשב לאחד מאוצרות הטבע העיקריים של המדינה. שיעור ה[[אשלג]] ב[[ים המלח]] מגיע ל-7.26 גרם לליטר ‏‏<ref>‏'''צבי אילן''' כותב ש"כלוריד אשלגן" מהווה 11.5% ממלחי ים המלח‏</ref>. בשנת [[1902]] חזה [[בנימין זאב הרצל]] בשנת [[1902]] את הפקת המחצבים מים המלח "...מי המינרלים העשירים בברום, גופרית ותרכובות זרחניות..." . הצעדים המעשיים הראשונים נעשו על ידי [[זלמן דוד ליבונטין]] אשר עמד להסדיר כי היישוב היהודי בארץ ישראל יקבל את הזיכיון לניצול אוצרות הימה ובקעת הירדן כבר בשנת [[1905]]. בשנת [[1911]] [[משה נובומייסקי]] בדק את מי ים המלח ותכנן, בין השאר, להפריד את המלחים השונים ולהפיק אשלגן ו[[ברום]].
 
ברם, את הצעד המעשי הראשון להפקת האשלג עשה מייג'ור [[תומאס גרגורי טאלוק]]. תוך כדי עבודתו בתעשייה הצבאית הבריטית נודע לו כי מחיר האשלגן בעולם הרקיע שחקים. בשנת [[1918]] נודע לו, לגמרי במקרה, מפי ידידו, שים המלח מכיל כמויות ניכרות של החומר הגולמי ממנו מופק האשלגן. הוא פנה לשר המלחמה [[בריטניה|הבריטי]] ובקש כי בתום [[מלחמת העולם הראשונה|המלחמה ]] יינתן לו הזיכיון. ואכן הובטח לו שכך יהיה.
 
משה נובומייסקי אף הוא פנה בבקשה לקבלת הזיכיון, ולאחר שהמנדט על [[ארץ ישראל]] ניתן ל[[בריטניה]] הוחלט במשרד המושבות הבריטי להעניק את הזיכיון לשניהם.הם הקימו את [[חברת האשלג הארץאשלג ארץ-ישראלית]], החלו בהפקה בשנת [[1930]]. החברה פעלה עד [[מלחמת העצמאות]]. בשנת [[1952]] זכויות ההפקה נמסרו ל[[מפעלי ים המלח]]. בשנת [[2007]] מפעלי ים המלח הפיקו יותר מ-2.5 מיליון טונות אשלג.
 
==חכירת בקעת הירדן וים המלח==
שורה 31:
 
בשנת [[1966]] - שטח בריכות האידוי מגיע ל-135 קמ"ר. וכבר בשנת [[1975]] - ייצור אשלג עולה על 1 מיליון טון בשנה.בשנת [[1980]] - מפעלי ים המלח מתחילה בבניית מתקנים המיישמים את תהליך הגיבוש הקר.
ובשנת [[1986]] - ייצור אשלג עולה על 2 מיליון טון בשנה. בשנת [[2007]] מפעלי ים המלח הפיקו יותר מ-2.5 מיליון טונות אשלג.
 
 
== הערות שוליים ==
<references />
 
== לקריאה נוספת ==
שורה 37 ⟵ 41:
* מ. ארן, '''הזכיונות לחיפושי אשלג ונפט בישראל''', קתדרה 31, הוצאת [[יד יצחק בן צבי]], ניסן תשמ"ד
* לאה דוכן-לנדוי, '''קווים לדמותו של תומס ג' טאלוק''', קתדרה 34, הוצאת יד יצחק בן צבי, טבת תשמ"ה - על יסוד תיק K11/118 ב[[ארכיון הציוני המרכזי]]
* [[צבי אילן]], '''ים המלח וחופיו''', מפעלי תרבות וחינוך - תל אביב, 1972
 
[[קטגוריה:מחצבים]]