נבל ברשות התורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה, קטגוריה
הציטוט מתבקש ועריכה
שורה 1:
'''נבל ברשות התורה''' הוא מושג ב[[יהדות]] שמתאר אדם שמקפיד על קיום חוקימצוות התורה מבחינה פורמלית, אך התנהלותו סותרת את רוח התורה וכוונתה. אדם שעושה מעשי נבלה, והוא הולל שטוף [[תאווה|תאוות]], שחוקי התורה משמשים לו עלהכעלה תאנה מוסרי.
 
הראשון שהשתמש בביטוי זה וכנראה אף טבע אותו היה ה[[רמב"ן]]‏‏<ref>‏פירוש הרמב"ן ל[[ויקרא]] י"ט ב'‏</ref>, על פי הפסוק "והתקדשתם והייתם קדושים - כי קדוש אני" (ויקרא י"ט ב') לפרשנותועל פי פרשנות המדרש: "כשם שאני קדוש - כך תהיו אתם קדושים. כשם שאני פרוש - כך תהיו אתם פרושים.", ([[ספרא|תורת כהנים]]). שהדברשהפסוק עוסק בדברים שהתורהשאין התירה.איסורם הרמב"ןמפורש מביא מספר דוגמאות כמו ריבוי אכילה, סביאת יין, דיבור בלשון גסה ומגונה, ריבוי משגל וכדומהבתורה. אף [[הרמב"ם]] כותב שהאדם צריך להדמות לאל כפי כוחו, "מה הוא נקרא קדוש - אף אתה היה קדוש"‏‏<ref>‏[[רמב"ם]], [[משנה תורה]], הלכות דעות פרק א הלכה ו'‏</ref>.
 
{{ציטוט|תוכן=והענין כי התורה הזהירה ב[[עריות]] וב[[מאכלות אסורות|מאכלים אסורים]], והתירה ה[[ביאה]] איש באשתו ואכילת [[בשר]] ו[[יין]], אם כן ימצא בעל התאווה מקום להיות שטוף בזימת אשתו או נשיו הרבות, ולהיות בסובאי יין ובזוללי בשר למו, ו[[ניבול פה|ידבר כרצונו בכל הנבלות]], שלא הוזכר איסור זה בתורה - והנה יהיה זה '''נבל ברשות התורה'''.
 
לפיכך בא הכתוב, אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי, וצווה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות...|מקור=פירוש הרמב"ן על התורה, [[ויקרא]] י"ט, ב|מרכאות=כן}}
 
הרמב"ן מביא מספר דוגמאות כמו ריבוי אכילה, סביאת יין, דיבור בלשון גסה ומגונה, ריבוי משגל וכדומה. אף [[הרמב"ם]] כותב שהאדם צריך להדמות לאל כפי כוחו, "מה הוא נקרא קדוש - אף אתה היה קדוש"‏‏<ref>‏[[רמב"ם]], [[משנה תורה]], הלכות דעות פרק א הלכה ו'‏</ref>.
 
==דוגמאות נוספות==
 
בעל [[ראשית חכמה]] ‏‏<ref>ראשית חכמה ‏- שער הקדושה - פרק ראשון‏</ref> וה[[יעב"ץ]]‏‏<ref>‏אבות - פרק א משנה ה‏</ref> מצטטים את הרמב"ן ומרחיבים ומוסיפים דוגמאות אחרות.
 
הרב [[יעקב אריאל]] מביא דוגמה של עישון [[חשישסמים]] בידי [[בעל תשובה|בעלי תשובה]], שאין מקור הלכתי לאסורמפורש אותולאיסורו, אלא מהכללאיסורו יוצא מכלל זה של נבל ברשות התורה. עוד הוא מפרט את תפיסתו של הרמב"ן, ומתאר אדם שמקפיד על הלכות [[כשרות]] ואוכל רק בשר בהשגחה הכי מהודרת, אבל כל מעייניו מושקעים באכילת בשר, או אדם שמקפיד על כשרות היין ללא כל חשש ערלה וטבל, אך עינו בכוס בלבד, והוא שותה ומשתטה, זולל וסובא<ref>"'קדושים תהיו'. בשתי מילים אלו דורשת התורה, לדעת הרמב"ן, שלא להסתפק בקיום פורמלי של המצוות, אלא לקדש את החיים כולם על פי התורה. קיום פורמלי-חיצוני בלבד, ללא הזדהות פנימית עמוקה, ללא הפנמה, ללא חתירה מתמדת לקדושה - עלול להביא את האדם להיות "נבל ברשות התורה". הוא יכול להקפיד, למשל, על הלכות כשרות, ולא להכניס לפיו אלא בשר "חלק" שנשחט ונבדק על ידי שו"ב ירא-שמים המדקדק בקלה כבחמורה; אולם כל מעייניו מושקעים באכילת בשר. זהו תוכן חייו העיקרי. אדם מגושם כזה אינו קדוש. הוא אמנם לא אכל איסור, אולם הוא החליף פרה בחמור (כמליצתו החריפה של ר'' מנחם מנדל מוויטבסק). (‏הרב יעקב אריאל, [http://www.haravariel.org/article.asp קדושים תהיו], אתר הרב אריאל)‏</ref>.
 
בהקשר למושג זה הרב [[יהודה עמיטל]] התריע על כך שאפשר להסתגל לאורח חיים [[הדוניזם|הדוניסטי]] שנוגד את רוח התורה, תוך הרגעת המצפוןה[[מצפון]] הדתי והרדמתו, ע"יעל ידי הקפדה על כשרות למהדרין של המצרכים‏‏<ref>‏[http://www.etzion.org.il/dk/1to899/671daf.htm דף קשר], אתר [[ישיבת הר עציון‏]]</ref>.
== הערות שוליים ==
שורה 13 ⟵ 21:
 
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.nechama.org.il/pages/1145.html דברי הרמב"ן המלאים בפירושו] - גליונות [[נחמה ליבוביץ']] (אמצע העמוד)
* הרב [[אהרון ליכטנשטיין]], [http://www.daat.co.il/daat/kitveyet/deot/lichtenshten-4.htm מוסר והלכה במסורת היהודית], אתר דעת