אינטרלוקין – הבדלי גרסאות

האינטרלוויקינים מופרשים על ידי [[תא דם לבן|תאי דם לבנים]] (לויקוציטים) ואף נקלטים על ידי תאי דם לבנים; מכאן שמם ('''אינטר''', "תוך" + '''לויקו'''ציטים). אופן פעולתם של חלבוני איתות אלו מוגדר כ'''פראקריני''' (כלומר, הם מופרשים מ[[תא|תאים]] מסוימים ומשפיעים על תאי הסביבה הקרובה) ולעתים '''אוטוקריני''' (מופרשים מתאים מסוימים ומשפיעים על אותם תאים עצמם).

 

 

* '''גורמי גדילה'''. תאים הקולטים אינטרלוויקינים נכנסים לקצב מואץ של [[מחזור התא]], מתחלקים במהירות רבה יותר ומתרבים.

* '''דיכוי תאים של מערכת החיסון'''. לאחר שרוב ה[[פתוגניות|פתוגנים]] חוסלו מביאים אינטרלוויקינים אלו לדעיכת התגובה החיסונית.

 

 

* '''IL-1''' מופרש על ידי [[מקרופאג'|מקרופאג'ים]], [[מונוציט|מונוציטים]] ו[[תא דנדריטי|תאים דנדריטיים]]. הוא מגביר את יכולת ההיצמדות של תאי דם לבנים הקולטים אותו, ובכך מסייע להם להגיע למקום הזיהום, להישאר בו ולהילחם בפתוגנים. בנוסף, משפיע IL-1 על ה[[היפותלמוס]] וגורם בכך להעלאת [[חום (תסמין)|חום הגוף]], דבר המסייע למערכת החיסון להילחם בזיהום. שתי השפעות אלו מהוות חלק ניכר מסדרת התסמינים המכונה '''[[דלקת]]'''.