תת-פעילות בלוטת יותרת הכליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ארצות הברית; בעיה; לעתים; ייתכן;
שורה 11:
 
==אבחון==
אבחון של אי ספיקה ראשונית (מחלת אדיסון) של בלוטת יותרת הכליה מבוצע על ידי מדידת ערך קורטיזול בדם אשר הוא נמוך באופן חריג. תוצאה זו בליווי בדיקת ACTH דינאמית (ראו בהמשך) הינה אבחנתית לאי ספיקה ראשונית של בלוטת יותרת הכליה. במקרה של אי ספיקה שניונית, יתכןייתכן ערך קורטיזול נורמלי המתקבל בבדיקת הדם, אך אם הוא נלווה לסימפטומים מחשידים ניתן לבצע גם כן בדיקת ACTH ולאבחן היפואדרנליזם.
 
===בדיקת ACTH===
שורה 22:
כמו בכל מחסור הורמונלי, הטיפול מבוצע באמצעות השלמת ההורמון החסר, קורטיזול.
ישנן מספר אפשרויות תחליפיות בטיפול:
* התרופה הידרוקורטיזון, אשר מכילה את ההורמון קורטיזול בצורתו הטבעית. תרופה זו עדיפה מבחינה ביולוגית כי אנו למעשה משלימים לגוף בדיוק את ההורמון החסר. עם זאת הטיפול לעיתיםלעתים אינו נוח, משום שיש לקחת את התרופה מספר פעמים ביום, עקב משך הפעולה הקצר של ההורמון בגוף. דבר זה גם יכול לגרום לתנודתיות רבה ברמות של ההורמון, דבר העלול להחזיר באופן זמני את הסימפטומים.
* התרופה פרדניזון, אשר מהווה הורמון סינתטי. הורמון זה בעל משך פעילות גבוה בהרבה משל קורטיזול, ולכן יותר נוח לקחת את התרופה. עם זאת, מדובר בהורמון סינתטי (זר לגוף), ולכן קיים סיכוי לתופעות לוואי הנובעות מהטיפול.
* הורמונים סטרואידיים סינטתיים אחרים
שורה 36:
[http://www.hormoneandlongevitycenter.com/nss-folder/pictures/JOURNAL_CFSF.pdf '''Diagnosis and Treatment of Hypothalamic-Pituitary-Adrenal (HPA) Axis Dysfunction in Patients with Chronic Fatigue Syndrome (CFS) and Fibromyalgia (FM)'''] ''Journal of Chronic Fatigue Syndrome''. 2008 14:3.
</ref>
במרפאות שונות בארה"בבארצות הברית מאבחנים מחסור בקורטיזול ובעיות במחזור הקורטיזול באמצעות בדיקות רוק. בדיקות אלה נלקחות בדרך כלל 4 פעמים ביום ונשלחות למעבדה, אשר מודדת את ריכוז הקורטיזול (והורמונים אחרים) ברוק. על פי התוצאות ניתן להסיק מהו אופי הבעייההבעיה (מחסור בקורטיזול או בעייהבעיה בסינכרון המחזור היומי של הקורטיזול).
נמצא שבחולים בתסמונת העייפות הכרונית, למשל, מחזור הקורטיזול אינו תקין.
<ref>