אשלג בישראל – הבדלי גרסאות

[[זלמן דוד ליבונטין]], לאחר פתיחת סניף [[בנק אנגלו-פלשתינה]], לימים [[בנק לאומי לישראל]] ב[[ירושלים]] , בשנת [[1905]], בא במשא ומתן עם ה[[פחה]] [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] בירושלים, רשיד ביי, וגיבש עימו הצעה לקבלת זיכיון בתנאים הבאים:{{ציטוט|תוכן=פקידות נכסי השולטן מוסרת בחכירה לצמיתות לחמישה מוכתרים ממושבות יהודה, את כל הקרקעות השייכות לממשלה בככר הירדן, יחד עם הזכות להשתמש במי הירדן לשם השקאה וליסוד תחנה אלקטרית (להפקת חשמל) וכן לניצול חמרי ים המלח .|מקור=זלמן דוד ליבונטין, '''לארץ אבותינו''' - ספר שני, שנת תרפ"ד|מרכאות=כן}}

 

.ואל נא ידאג אם מענין זה לא יצא כלום".

 

* יוחנן אורלנד, '''ים המלח, אוצרותיו הטבעיים וניצולם''', (בתוך) [[מדבר יהודה וים המלח]] בעריכת [[צבי אילן]], הוצאת [[החברה להגנת הטבע]] , 1973.

* מ. ארן, '''הזכיונות לחיפושי אשלג ונפט בישראל''', קתדרה 31, הוצאת [[יד יצחק בן צבי]], ניסן תשמ"ד

* [[צבי אילן]], '''ים המלח וחופיו''', מפעלי תרבות וחינוך - תל אביב, 1972