הבדלים בין גרסאות בדף "נקודה איזואלקטרית"

"כאמור" לא מבקום
מ (בוט החלפות: תרגום מאפיין thumb; תרגום מאפיין left;)
("כאמור" לא מבקום)
 
קיימות 7 חומצות אמינו בעלות שיירים מסוג זה, העשויים לקבל מטען חשמלי:
* שתי חומצות האמינו ה[[חומצה|חומציות]] - [[חומצה אספרטית]] ו[[חומצה גלוטמית]] - מכילות קבוצת קרבוקסיל בשייר שלהן. קבוצה זו מסוגלת, כאמור, להפוך ליון שלילי.
* שלוש חומצות האמינו ה[[בסיס (כימיה)|בסיסיות]] - [[ליזין]], [[ארגינין]] ו[[היסטידין]] - מכילות קבוצת אמין בשייר שלהן. קבוצה זו מסוגלת, כאמור, להפוך ליון חיובי.
* השייר של [[טירוזין]] מכיל הידרוקסיל, והשייר של [[ציסטאין]] מכיל סולפהידריל. קבוצות אלו מסוגלות, כאמור, להפוך ליון חיובי.
 
איבוד וקליטת אטומי המימן תלויים באופן הדוק ברמת החומציות (ה-pH) בסביבה בה נמצאת חומצת האמינו. בסביבה חומצית קיים עודף של יוני מימן, והם מגיבים עם מולקולות ה[[מים]] ליצירת יוני '''הידרוניום''', '''<sup>+</sup>H<sub>3</sub>O'''. יוני ההידרוניום אינם יציבים ונוטים למסור את יון המימן שלהם לכל מולקולה ה"מוכנה" לקבלו. לפיכך, בסביבה חומצית, קיים סיכוי גבוה שקבוצות הקרבוקסיל של חומצות האמינו יכילו אטום מימן (כלומר, יופיעו בצורה הנייטרלית COOH ללא מטען חשמלי), ושקבוצות האמין, ההידרוקסיל והסולפהידריל יכילו אף הן אטום מימן עודף ויופיעו בצורתן החיובית, <sup>+</sup>NH<sub>3</sub> לדוגמה.
6,074

עריכות