תנועת החסידות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←חסידות במבט ביקורתי: עריכה ותיקונים, וראה דף שיחה |
←חסידות במבט ביקורתי: ראה דף שיחה |
||
שורה 70:
* '''העברת ההנהגה הרוחנית לצאצאים'''. בשל העברת הנהגה רוחנית לצאצאים גנטיים, הייתה בעיה שלעתים הועברה ההנהגה לצעירים או לבנים שלא היו תלמידי חכמים גדולים, ותלמיד חכמים זקנים היו צריכים להשמע למרותם. קרבות ירושה גם התלקחו בין צאצאים שונים שטענו לכתר ופיצולים בחסידויות נעשו על רקע זה לעתים רבות. לשיא של אבסורד הגיעו בחסידויות [[קרלין]] ו[[בעלזא]] בתופעת ה[[ינוקא]] כלומר שמינו ילדים בני שלוש ותשע [ינוקא = ילד] לאדמו"רים, וכל הקהל קבל את אדמו"רותם, וזאת רק בזכות יחוסם.
*'''הדגשת התפילה והדבקות על חשבון לימוד תורה.'''
* '''הדגשת הכוונה והדבקות בה' תוך זלזול בהלכה פסוקה.''' החסידות הדגישה את הכוונה והרוחניות שבמצוות, והדגישו את יתרונם על המתנגדים, בכך שהם אינם מתייחסים אל ההלכה כאל ספר חוקים יבש, אלא משתדלים לכוון אל רצון ה' שבהלכה. כתוצאה מכך, היו מקרים שחסידים עברו על דברי ההלכה, בחשבם שבכך הם מקיימים את רצון ה', בהסתמכם על האימרה החז"לית "גדולה עבירה לשמה, מאשר מצווה שלא לשמה". כך גם נוהגים החסידים בכמה מנהגים שאינם תואמים ישירות את ההלכה, ויש צורך להסתמך על היתרים שונים, וזאת כדי לשמר את ההתלהבות והדביקות בקיום המצוות. כך למשל חצרות רבים לא הקפידו בקיום תפילה בזמניה, וטענו שהכוונה והספונטניות חשובה מהדיוק<ref>יעקב כץ, [http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=1090 תנועת החסידות], מתוך מסורת ומשבר, הוצאת מוסד ביאליק, תשל"ח - 1978, עמ' 262-270</ref>. [[הרבי מקוצק|לרבי מקוצק]] מיוחסת האימרה "אין לנו שעון, יש לנו נשמה". פוסקים חסידים כדוגמת [[חיים אלעזר שפירא|האדמו"ר ממונקץ']] ועוד, הצדיקו את המנהג באופנים שונים. הרב [[חיים מוולוז'ין]] תלמידו של ה[[גר"א]], כותב בספרו [[נפש החיים]], כי חסידים היו יוצאים לראות אם רואים בשמים שלוש כוכבים כדי להתפלל [[תפילת מנחה]].
==החסידות והציונות==
| |||