הקדשה (יצירה) – הבדלי גרסאות

נוספו 137 בתים ,  לפני 13 שנים
מבין כל עמודי הספר, עמוד ההקדשה לבדו הוא נחלתו הפרטית של המחבר. אמנם כל הספר הוא יצירתו של המחבר, אך ביצירה זו אין הוא חופשי: עליו להתחשב בטובתו של הקורא, בכללים המוכתבים על ידי ה[[מו"ל]], בשיקולי שיווק ובשיקולים נוספים. בהקדשה פטור המחבר משיקולים אלה, והוא רשאי להקדיש את ספרו כאוות נפשו: לאדם או לגורם כראות עיניו, ובסגנון שיחפוץ. במסגרת חופש זה קיימת גם הזכות שלא לכתוב הקדשה.
 
המדריך הנודע, "מדריך שיקאגו לסגנון" The Chicago Manual of Style)‎‏) , מציין:"הקדשה ראוותנית היא נחלת העבר" (Extravagant dedications are things of the past). ישנם מחברים שאינם מקבלים קביעה זו.
 
בדרך-כלל משקפת ההקדשה את רגשותיו של המחבר, אך ניתן למצוא גם הקדשה בעלת מטרה ברורה. את ספרו "מקום תחת השמש" הקדיש [[בנימין נתניהו]] לאשתו. להקדשה ניתנה הפרשנות הבאה:
:לספר{{ציטוט|תוכן=ל"ספר מטרה נוספת, לא פחות קריטית למנהיג האופוזיציה. בעמוד הראשון מתנוססת הקדשה לרעייתו שרה, ותודה לה על כך שעזרה בכתיבתו. ככל שמתחממת מערכת הבחירות יודע נתניהו שסיפור הבגידה שלו בשרה עלול לשמש תחמושת ליריביו. ומכיוון שנתניהו הוא פוליטיקאי היורד לפרטי פרטים, הוא החליט לא לקחת סיכון ולנטרל את פצצת הזמן הזאת כמה שיותר מוקדם". (|מקור=אורית גלילי, "הארץ", 21.3.95)}}
 
==מושאי ההקדשה==