הקדשה (יצירה) – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני 13 שנים
מ
מבין כל עמודי הספר, עמוד ההקדשה לבדו הוא נחלתו הפרטית של המחבר. אמנם כל הספר הוא יצירתו של המחבר, אך ביצירה זו אין הוא חופשי: עליו להתחשב בטובתו של הקורא, בכללים המוכתבים על ידי ה[[מו"ל]], בשיקולי שיווק ובשיקולים נוספים. בהקדשה פטור המחבר משיקולים אלה, והוא רשאי להקדיש את ספרו כאוות נפשו: לאדם או לגורם כראות עיניו, ובסגנון שיחפוץ. במסגרת חופש זה קיימת גם הזכות שלא לכתוב הקדשה.
 
המדריך הנודע, "מדריך שיקאגו לסגנון" The Chicago Manual of Style)‎‏) , מציין:"הקדשההקדשות ראוותניתראוותניות היאהן נחלת העבר" (Extravagant dedications are things of the past). ישנם מחברים שאינם מקבלים קביעה זו.
 
בדרך-כלל משקפת ההקדשה את רגשותיו של המחבר, אך ניתן למצוא גם הקדשה בעלת מטרה ברורה. את ספרו "מקום תחת השמש" הקדיש [[בנימין נתניהו]] לאשתו. להקדשה ניתנה הפרשנות הבאה: