קידה שעירה – הבדלי גרסאות

'''קידה שעירה''' (שם מדעי: ''Calicotome villosa'') היא [[שיח]] קוצני ענף וסבוך מ[[משפחת הפרפרניים]] המגיע לגובה של 180-100 ס"מ. זהו אחד הצמחים הנפוצים ביותר ב[[החבלחורש היםים תיכוני|חבל הצומח הים תיכוני]]. השיח מתרבה במיוחד באזורים שבהם נכרתניזוק החורש הטבעי, לכן הוא נחשב כמרכיב הראשי של הגריגהה[[גריגה]] הים-תיכונית. השיחבמיוחד בולטת שולטהתחדשותו באזורים שנפגעו משריפות, שכןמשום זרעיושזרעיו נובטים ביתר קלות לאחר שריפה. בנוסף, לאחרבעוד שריפהשזרעיהם התחרותשל קטנה,רבים כיוון שאז הזרעים של חדמהעשבים החד-שנתיים ושל צמחים אחרים ניזוקו, ורק זרעי הקידהניזוקים השעירהבאופן שרדוחמור.

כלענפי הענפיםהשיח מסתיימים בחודים דוקרניים מאוד. הגבעוליםגבעולים מןצעירים, בני [[שנה|השניםשנים]] האחרונותאחדות, [[ירוק|ירוקים]] ו[[פוטוסינתזה|מטמיעים]], מקניםומקנים לכל צמחהצמח גוון [[ירוק כזה]]. העלים תלתניים, כלומר בעלי שלושה עלעלים היוצאים מנקודה אחת; מלבלבים ב[[אביב]] ונושרים עד מהרה בסופו או בתחילת ה[[קיץ]]. במשך הקיץ מקבלים הענפים הצעירים הירוקים את תפקיד ה[[הטמעה]]. ענפים אלו נקראים ענפים רותמיים, והם אופייניים לאקלים הים-תיכוני והמדברי. מנגנון ההגנה מפני טורפים של צמח זה הוא ענפיו הקוצניים שמקשים על אכילתו.

פרחי הקידה השעירה הםפורחת צהוביםבאביב, ומואבקיםב[[פרח]]ים פרפרניים [[צהוב]]ים, ה[[האבקה|מואבקים]] בעיקר על ידי [[דבורה (חרק)|דבורים]]. הפריה[[פרי]] הוא תרמיל, וההפצהוהפצת ה[[זרע (בוטניקה)|זרעים]] היא עצמית.

פרחיופרחי הקידה הצהובים הינם בעלימכילים [[צוף]] מתקתק, ולכןהמשמש במטבח הערביה[[ערבים|ערבי]] היולהכנת מכינים[[ריבה|ריבות]] ממנוהנשמרות ריבותלזמן עלרב, ידיבאמצעות הרתחת הפרחים יחד עם סוכר ריבה זו נשמרת לימים ארוכים.

יש המפרשים את המילה "אזרח", המופיעה בפסוק {{ציטוטון|רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ וּמִתְעָרֶה כְּ'''אֶזְרָח''' רַעֲנָן|[[תהליםתהילים]] ל"ז ל"ה}}, כשמה המקראי של הקידה השעירה.

[[תמונה:Calicotome villosa.jpg|מרכז|ממוזער|600px|קידה שעירה בנוף [[גריגה]] ים-תיכונית]]