גשר עלייה למטוס – הבדלי גרסאות

שער העלייה למטוס עשוי לכלול מספר גשרים, אך לא יותר משלושה, המתחברים למטוס בודד, בדרך כלל מטוס רחב גוף בעל קיבולת של מאות נוסעים, וזאת כדי להאיץ את תנועת הנוסעים אליו וממנו. גשרים אלה נמצאים בסמוך זה לזה ומתחברים לדלתות הקדמיות של המטוס (באותו צד), אם כי ישנם שדות תעופה, כמו [[נמל התעופה הבינלאומי אמסטרדם-סכיפהול]], בהם גשר ארוך נוסף תלוי מעל לכנף המטוס השמאלית, באופן המאפשר את התחברותו אל דלת המטוס האחורית, ו[[נמל התעופה הבינלאומי קלן-בון]] בו מתאפשר החיבור אל הדלת האחורית על ידי חניית המטוס במקביל לבניין הטרמינל. עם היכנסם לשימוש של מטוסי [[איירבוס A380]] שלהם [[כלי תחבורה דו-קומתי|שתי קומות]] לכל אורכם, החל נעשה שימוש בגשרים בני שתי קומות, ואלה כבר הוקמו במספר שדות תעופה בעולם.

 

לפי התקן המקובל בעולם כיום, מתחברים הגשרים '''תמיד''' לדלתות שבצידו השמאלי של המטוס. יש גשרי עלייה למטוסים המחוברים לפרוזדור קבוע המשמש להם כהארכה, ויש כאלה, כמו ב[[נמל התעופה בן-גוריון]] בהם מתבצעת ההפרדה המפלסית בין הנוסעים המגיעים לנוסעים היוצאים, כבר בגשר עצמו. תנועת הגשר נשלטת על ידי מערכת היגוי סמוך לקצהו המחובר אל המטוס.