אגון קרנץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4:
 
== שנותיו הראשונות ==
אגון קרנץ נולד ב[[קולברג]] שב[[פומרניה]], באזור שהיה אז חלק משטח גרמניה וכיום נמצא בשטח [[פולין]]. ב-[[1944]] עבר עם הוריו מערבה ל[[אודר]], והתגורר בעיירה [[דמגרטן]] שבחופי [[הים הבלטי]] (כיום במדינת [[מקלנבורג-מערב פומרניה]]).
 
ב-[[1953]] הצטרף קרנץ לתנועת הנוער "[[הנוער הגרמני החופשי]]" ובשנת [[1955]] הפך לחבר ב[[מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה]] (המפלגה ה[[קומוניסט]]ית ששלטה בגרמניה המזרחית). בין [[1957]] ו-[[1959]] שירת בבסיס ה[[פולקסמרינה]] (הצי של גרמניה המזרחית) ב[[פרורה]] אשר ב[[רוגן]]. כבר אז היה פעיל פוליטית. במהלך הקריירה הפוליטית שלו הוא החזיק בתפקידים שונים הבולט שבהם הוא חברותו ב[[פוליטביורו]] משנת [[1983]] וכהונה כמזכ"ל [[הנוער הגרמני החופשי]], תנועת הנוער הקומוניסטית.[http://www.ddr-wissen.de/wiki/ddr.pl?Egon_Krenz]
 
== מנהיג הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית ==
קרנץ נבחר למזכ"ל מפלגת האיחוד הסוציאליסטי ומנהיג הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית ב-18 באוקטובר 1989 בעקבות גלי המחאה ההומונים שהביאו להתפטרותו של [[אריך הונקר]].<ref למרותname="uni">Elizabeth מחאותPond, רבות'''A קרנץWall נבחרDestroyed: עלThe ידיDynamics ה[[פולקסקאמר]]of לתפקידGerman יושבUnification ראשin מועצתthe המדינהGDR''', ויושבInternational ראשSecurity, מועצתVol. הביטחון הלאומית15, הייתהNo. זו2 הפעם(Autumn, הראשונה1990), בהיסטוריהpp. של הפרלמנט המזרח35-גרמני שהחלטה התקבלה תוך גילויי התנגדות פומביים66</ref>.
 
ב-[[7 בנובמבר]]קרנץ קיבל קרנץ את התפטרותם של ראש הממשלה [[וילי שטוף]], ממשלתו ושניוכל שליש מחבריחברי הפוליטביורו ב-[[8 בנובמבר]]. למרות זאת הוא נבחר מחדש כיו"ר על ידי הוועד המרכזי של המפלגה.<ref name="uni"/>
 
למרות הבטחותיו של קרנץ לקיום רפורמות דמוקרטיות במערכת המזרח גרמנית וביקורתו על נוקשותם של קודמיו, המחאה הציבורית כנגד משטרו התגברה. בניסיון להרגיע להשתלט על המצב הוא אישר תקנות חדשות שאיפשרו נסיעה ל[[גרמניה המערבית]] ופתחעל אתידי מעברפתיחת הגבול עם [[צ'כוסלובקיה]] שנסגר כדי למנוע מעבר של מזרח גרמנים למערב ולבסוף פתח את גבולות המדינה באופן טואלי ואיפשר לתושביו לנסוע למערב בדרך ישירה מתוך תקווה שדבר זה יעצור את זרם הבורחים למערב אולם בפועל זה רק הגבירו ותרם להמשך העירעור של משטרו.<ref name="uni"/>
 
קרנץ השביע את ממשלתו החדשה ב-[[18 בנובמבר]]. אולם בימים הראשונים של דצמבר כל חברי הפוליטביורו והוועד המרכזי של מפלגת האיחוד הסוציאליסטית התפטרו, והמפלגה דרשה את התפטרותו של קרנץ.
 
קרנץ התפטר ב-[[7 בדצמבר]] [[1989]]. הוא היה מנהיגה הקומוניסטי האחרון של גרמניה המזרחית. הוא סולק מ[[פוליטיקה של גרמניה#מפלגת השמאל|מפלגת הסוציאליזם הדמוקרטי]] (יורשתה של מפלגת האיחוד הסוציאליסטי) בשנת 1990 בניסיון לשפר את תדמית המפלגה.
 
== אחרי איחוד גרמניה ==
קרנץ נשפט בשנת [[1997]] לשש וחצי שנות מאסר בעוון פשעים שבוצעו בזמן [[המלחמה הקרה]], רציחתם של עריקים שניסו להימלט למערב דרך [[חומת ברלין]], תרמיתהערעור בחירותשלו ופשעיםל[[בית אחריםהמשפט החוקתח הגרמני|בית המשפט החוקתי]] לא התקבל בעתירתו הוא טען של[[גרמניה]] המאוחדת אין שום סמכות לשפוט אותו על מעשים שנעשו בזמן קיומה של גרמניה המזרחית. הוא גם העלה את הטענה ששפיטתם של מנהיגי גרמניה המזרחית היא לא יותר מרדיפה פוליטית ו"צדק של מנצחים".[http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/600851.stm]
 
קרנץ שוחרר בשנת 2003. הוא ממשיך לטעון שהוא היה אסיר פוליטי של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, מגן על פעולות השלטון הקומוניסטי המזרח גרמני וטוען שגם המבצעים והקורבנות היו שבויים של אירועי המלחמה הקרה.
בערעור על פסק הדין בשנת [[1999]] קרנץ טען של[[גרמניה]] המאוחדת אין שום סמכות לשפוט אותו על מעשים שנעשו בזמן קיומה של גרמניה המזרחית. הוא גם העלה את הטענה ששפיטתם של מנהיגי גרמניה המזרחית היא הפרה של הבטחה שנתן קאנצלר מערב גרמניה בזמן האיחוד [[הלמוט קוהל]] ל[[מיכאיל גורבצ'וב]]. ערעורו נדחה על ידי בית המשפט.
 
קרנץ שוחרר בשנת 2003. הוא ממשיך לטעון שהוא היה אסיר פוליטי של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, מגן על פעולות השלטון הקומוניסטי המזרח גרמני וטוען שגם המבצעים והקורבנות היו שבויים של אירועי המלחמה הקרה.
 
== הערות שוליים ==
<references />
 
{{מיון רגיל:קרנץ, אגון}}