הבדלים בין גרסאות בדף "מאוזר"

נוספו 151 בתים ,  לפני 13 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ
* '''[[מאוזר 98K מוסב]]''' - עם המעבר בצה"ל לשימוש נפוץ בתחמושת נאט"ו בקליבר 7.62 מ"מ על 51 מ"מ, נערכה התעשייה הצבאית להסבה מאסיבית של רוב רובי [[מאוזר K98]], שהיו בשימוש צה"ל לתחמושת זו. בעת ההסבה הוחלפו כליל קנה הרובה ובית הבליעה. הרובים המוסבים, סומנו בכיתוב 7.62, כדי להבדיל אותם מן הרובים בקליבר 7.92 על 57 מ"מ שהמשיכו לשמש בשירות צה"ל, עד תחילת שנות ה-70.
* '''"[[טו-טו]]"''' - זהו מאוזר K98 שעבר הסבה ב[[ישראל]] מקליבר 7.92 מ"מ ל 0.22 אינץ' (5.56 מ"מ). אורכו מטר אחד ומשקלו 2.9 ק"ג. הטווח היעיל של רובה זה הוא כ-200 מטר. מבנהו הייחודי של רובה זה הוא כזה שאין בו הרבה חלקים שניתן לפרק (החלק היחיד הוא הבריח), כוונותיו מדייקות להפליא, אך מגרעתו היא בכך שהכדורים שהוא יכול לירות הם מאוד קטנים (0.22 אינץ'). לכן, רובה זה שימש בעיקר לאימוני קליעה, במסגרות ה[[גדנ"ע]] ותנועות הנוער. רובה זה עדיין משמש כנשק [[צלפים]] ב[[המשמר האזרחי|משמר אזרחי]].
*'''[[מאוזר SP-66]]''' - [[רובה צלפים]] בריחי. תוכנן במקור לתחרויות [[קליעה]] ספורטיביות, אך צה"ל השתמש בו גם לצרכים מבצעיים, כגון קליעה כירורגית במחבלים חמושים בתוך קהל. <ref> [http://www.snipercentral.com/sp66.htm מאוזר SP-66] באתר sniper central</ref>
* '''[[מאוזר SR-86]]''' - רובה צלפים בריחי. נמצא בשימוש [[מערכת הביטחון|כוחות הביטחון]] ה[[ישראל|ישראלים]] (לרבות [[צה"ל]] וה[[ימ"מ]]). <ref> [http://www.snipercentral.com/86srsr68.htm מאוזר SR-68] באתר sniper central</ref>
 
 
רובה מאוזר בריחי קליבר 7.92 מ"מ, פותח בשנת [[1888]].<br /> ידוע גם בשם:Model 1888 Commission Rifle <ref>[http://en.wikipedia.org/wiki/Model_1888_Commission_Rifle Model 1888 Commission Rifle] - בוויקיפדיה האנגלית</ref> זה הרובה הגרמני הראשון שהשתמש ב[[אבק שריפה]] מודרני נטול עשן עם תכונות דחף משופרות. אבק שרפה זה איפשר את השימוש בקליבר קטן יותר, 7.92 מ"מ במקום 11 מ"מ . מודל 1888 שירת בצבא הגרמני עד [[מלחמת העולם הראשונה]] ובצבא הטורקי עד [[מלחמת העולם השנייה]]. רובה זה היה "האבא" של ה[[מאוזר K98]] הידוע בארץ בשם "הרובה הצ'כי" ששימש את צה"ל ב[[מלחמת העצמאות]].
 
בשנת [[1887]] רכש תעשיין הנשק היהודי איזידור לאֶואֶ (Loewe) את בית החרושת לנשק מאוזר.<br /> איזידור לאֶואֶ ניהל את חברת לודויג לאֶואֶ - Ludwig Loewe Company על שם אחיו לודויג <ref> [http://en.wikipedia.org/wiki/Ludwig_Loewe לודויג לאוא] - בוויקיפדיה האנגלית</ref> שייסד את בית החרושת לנשק (לודויג נפטר בשנת 1886).<br /> בייצור הראשוני של רובים אלו היו כמה תקלות ובפרסום [[אנטישמיות|אנטישמי]] משנת [[1892]] עם הכותרת: "Judenflinten" - "רובי היהודים" הואשמו היצרנים היהודיים של הרובים ושל אבק השרפה שהם מייצרים בכוונה תחילה מוצרים פגומים. זאת כדי שהצבא הצרפתי יוכל בשעת מלחמה לנצח את הצבא הגרמני.<br /> מאז רובה זה ידוע בשם "הרובה היהודי". בפרסום זה נטען שמעשי החבלה ברובים נעשו בפקודת הארגון היהודי [[כל ישראל חברים]] שהוקם בצרפת.
 
== לקריאה נוספת ==
* ד"ר [[ארתור רופין]], '''פרקי חיי''' נעורים ושחרות בגולה 1876־1907 , הוצאת עם עובד תל אביב (מקור לנושא הרובה היהודי).
 
==הערות שוליים==
<references />
 
[[קטגוריה:תעשיית נשק בגרמניה]]