רדהנים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ארז נמרוד כהן (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ארז נמרוד כהן (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
ה'''רדהנים''' הייתה [[גילדה]] של [[סוחר|סוחרים]] [[יהודי]]ם שמילאו תפקיד חשוב ב[[מסחר]] בין [[האימפריה המוסלמית]] לבין הארצות ה[[נצרות|נוצריות]] ב[[ימי הביניים]]. הם חלשו על ציר [[מסחר]] שעבר דרך [[ממלכת הכוזרים]] וייתכן שאף היה גורם שהוביל ל[[המרת דת|המרת הכוזרים את דתם]] ל[[יהדות]]. רשת המסחר של הסוחרים הללו כיסתה את מרבית [[אירופה]], [[צפון אפריקה]], [[המזרח התיכון]], [[מרכז אסיה]] וחלקים מ[[הודו]] ו[[סין]].
שורה 6 ⟵ 4:
מספר מקורות לשם הוצאו למילה "רדהנייט". חוקרים רבים וביניהם [[ברביאר דה מיינארד]] ו[[משה גיל]] מאמינים שמקור השם נובע ממחוז ב[[מסופוטמיה]] שנקרא בערבית 'ארץ הרדהן' על פי טקסטים עבריים וערביים מאותה תקופה. <ref name="Gil">Gil, Moshe. "The Radhanite Merchants and the Land of Radhan." Journal of the Economic and Social History of the Orient 17:3 (1976). 299–328.</ref>
חוקרים אחרים סבורים כי מרכזם של הרדהנים היה בעיר ראי, מצפון [[פרס]].<ref name="china">"China." Encyclopedia of World Trade: From Ancient Times to the Present, vol. 1, ed. Cynthia Clark Northrup, p. 29. Armonk, NY: M.E. Sharpe, 2005.</ref> [[ססיל רות']] ו[[קלאוד כהן]], טוענים טענה דומה לגבי [[חבל הריין]] ב[[צרפת]] שנקרא ב[[לטינית]] 'רודנוס' (Rhodanus) <ref>Bareket, Elinoar. "Rādhānites". Jewish Civilization: An Encyclopedia. Norman Roth, ed. Routledge, 2002. pp 558–561.</ref>
על פי גישה נוספת המילה 'ראה' בפרסית משמעותה 'דרך' והמילה 'דאן' משמעותה 'אחד שיודע'. שילוב המילים יותר את המושג 'האחד שיודע את הדרך'. <ref name="Gil"/>
שורה 13 ⟵ 11:
העדות על הרדהנים נמצאה במדריך לנוסעים והשליחים, שנכתב על ידי מנהל ה[[דואר]] של [[ח'ליף]] בגדד איבן ח'ורדאדבה, ב[[המאה ה-9|מאה ה-9]]. על פי המסמך:
{{ציטוט|תוכן="סוחרים אלה מדברים [[ערבית]], [[פרסית]], [[יוונית]], לשון הפרנקים, האנדלוסים, והסלאבים. עוברים הם ממערב למזרח וממזרח למערב, ועושים דרכם בים וביבשה. הם מביאים מן המערב סריסים, [[עבד]]ים ושפחות, [[חרב]]ות, [[עור (חומר גלם)|עורות]] הביבר והנמייה ..."}}
מלבד אבן חורדאדבה, הרדהנים הוזכרו בשמם במספר קטן של מקורות. בספרו של [[אבן אל-פקיח]], "[[כיתב אל-בולדאן]]" (ספר הארצות) הם מוזכרים, אך רוב המידע של אבן אל-פקיח מסתמך על איבן ח'ורדאדבה.
[[ספר הדינים]], המספר את תולדות טיוליו של [[יהודה בן מאיר ממיינץ]], מציין את [[קייב]] ו[[פשמישל]] כתחנות מסחר על דרך המסחר של הרדהנים.
בראשית [[המאה ה-12]], סוחר יהודי-צרפתי בשם [[יצחק דורבלו]] כתב שנסע עם סוחרים רדהנים ל[[פולין]].<ref>Schipper, Itzhak. "Dzieje Gospodarcze Żydów Korony i Litwy w Czasach Przedrozbiorowych." Żydzi w Polsce Odrodzonej, ed. A. Hafftka et al. Warsaw, 1936. </ref><ref>Brook, Kevin. The Jews of Khazaria. 2nd ed. Rowman & Littlefield Publishers, Inc, 2006</ref>
==חשיבות היסטורית==
[[Image:Menare.jpg|thumb|left|250px|
במהלך ימי הביניים המוקדמים המדיניות ה[[איסלאם|איסלאמית]] ב[[מזרח התיכון]] וב[[צפון אפריקה]] והמדיניות של המדינות הנוצריות ב[[אירופה]] אסרו לעיתים קרובות את כניסת הסוחרים של הצד השני לנמליהם. <ref>Bendiner, Elmer. The Rise and Fall of Paradise. New York: Putnam Books, 1983.</ref>
[[קורסר|קורסרים]] משני הצדדים פשטו על משלוחים של אויביהם. הרדהנים תיפקדו כשליחים וכסוחרים נייטרלים, ובכך שמרו את דרכי המסחר והתקשורת בין מדינות אירופה לבין [[המזרח הרחוק]] פתוחות. כתוצאה מההכנסות שהביאו למדינות השונות, נהנו סוחרים יהודים מפריוילגיות רבות תחת [[השושלת הקרולינגית]] ב[[צרפת]], כמו גם ברחבי העולם המוסלמי. עובדה זו הכעיסה את ראשויות הכנסייה הקתולית בצרפת באותה תקופה.
רוב המסחר בין אירופה ל[[מזרח אסיה]] עבר דרך [[ממלכת פרס|פרס]] ו[[מרכז אסיה]]. הרדהנים היו הראשונים שפרסו מערכת מסחר מסועפת שהרחיבה את דרכי הגישה ממערב למזרח. הם סחרו לאורך זמן ומאות שנים לפני ש[[מרקו פולו]] ו[[אבן בטוטה]] הביאו את סיפוריהם על ה[[אוריינט]] לאירופה ולעולם המוסלמי.
בעוד שהיסטוריונים רבים נטו להאמין שהאומנות הסינית של הפקת [[נייר]] הגיעה לאירופה על ידי סוחרים ערביים שהשיגו את המידע משבויי מלחמה ב[[קרב טאלאס]], אחרים סוברים שסוחרים יהודיים וביניהם הרדהנים ייבאו שיטה זו למערב. <ref name="china"/>
[[יוסף מספרד]], סוחר יהודי אשר ייתכן שהיה רדהני, מיוחס על פי מספר מקורות כאדם אשר הכיר לאירופה את [[הספרות ההינדו-ערביות]] מ[[הודו]].<ref>Adler, Elkan. Jewish Travellers in the Middle Ages. New York: Dover Publications, 1987.</ref>
חלק מהחוקרים מאמנים שלרדהנים היה חלק חשוב בגיור ה[[כוזרים]]<ref>Pritsak, Omeljan. "The Khazar Kingdom's Conversion to Judaism." Harvard Ukrainian Studies 3:2 (Sept. 1978). </ref> <ref name="china"/> כמו כן, נראה כי סייעו להקמתן של קהילות יהודיות במקומות שונים על צירי המסחר שלהם וככל הנראה היו מעורבים בהתיישבות היהודית המוקדמת של [[מזרח אירופה]], מרכז אסיה, הודו וסין.
==סוף העידן הרדהני==
נפילת [[שושלת טאנג]] ב[[סין]] בשנת [[908]] ונפילת [[כגן]] ה[[כוזרים|כוזרי]] כשישים שנה אחר כך הובילו לתוהו ובוהו ברחבי אירו-אסיה, הקווקז, וסין. דרכי המסחר הפכו לא יציבות ולא בטוחות. מצב זה הועצם בעקבות פלישות של שבטים [[תורכמנים]] לפרס ולמזרח התיכון. [[דרך המשי]] קרסה לכמה מאות שנים.
במקביל לכך, הפרגמנטציה של [[עולם האסלאם]] ושל העמים הנוצריים למדינות קטנות יותר פתחה לסוחרים לא-יהודיים הזדמנויות להיכנס לשוק זה. בתקופה זו החל להתפתח ה[[מרקנטליזם]] ב[[עיר מדינה|ערי המדינה]] ב[[איטליה]], במיוחד [[גנואה]], [[ונציה]], [[פיזה]] ו[[אמאלפי]] אשר ראו ברדהנים גורם תחרותי לא רצוי.
כלכלת אירופה הושפעה עד הייסוד מהיעלמם של הרדהנים. כך למשל, תבלינים רבים שבהם השתמשו בימי הביניים המוקדמים נעלמו לחלוטין מאירופה ב[[מאה ה-10]]. בעבר נהנו היהודים ממונפול על הסחר בתבלינים.<ref>Rabinowitz, Louis. Jewish Merchant Adventurers: A Study of the Radanites. London: Edward Goldston, 1948. </ref>
==הערות שוליים==
|