ריאיון מקוון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הווירטואלי;
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הווירטואלי;
שורה 27:
 
'''אין צורך במקום מפגש פיסי'''. מפגש פנים אל פנים דורש מן המראיין והמרואיין לקבוע מקום מפגש פיסי. דבר שאינו בהכרח נוח לשני הצדדים, ולעתים מקשה מאוד על המחקר.
בראיון קבוצתי פנים אל פנים הלוגיסטיקה עלולה להיות מסורבלת. על המראיין לנסוע אל ביתו או אל מקום עבודתו של המרואיין, מקום בו נוכחות המעסיק או עובדים אחרים עלולה למנוע מתן תשובות כנות. היבט בעייתי זה נחסך בראיון הוירטואליהווירטואלי, אשר לו פחות בעיות ודרישות ארגוניות.
 
כמובן שלצורך המפגש בסוג זה של ראיון יש להיות מחוברים לאינטרנט.
שורה 33:
==== היבטים חברתיים בראיון הווירטואלי ====
 
אין רמזים על גיל, מגדר, אתניות ומעמד חברתי. מאפיינים אלו מאפשרים סוג של שיחות שאינן אפשריות פנים אל פנים. אנו מציגים עצמנו בעולם הוירטואליהווירטואלי ללא קשר לגילנו או למאפיינים אחרים שלנו. בעולם הוירטואליהווירטואלי קיים מרחב חברתי המשוחרר מן המראה החצוני. דוגמה לאפקט החיובי של האנונימיות מובאת במחקר בו נערכו ראיונות בחדר חשוך בו המרואיינים והמראיינים לא ראו זה את זה, בתנאים אלה חשפו המרואיינים פרטים אינטימיים רבים יותר מאשר אלה שהתראיינו בחדר מואר (GERGEN, GERGEN, and BARTON, 1973)‏‏<ref>‏Gergen, Kenneth J.; Gergen, Mary M., & Barton, William H. (1973). Deviance in the dark. In Psychology Today, 7, 129-130‏</ref>. המשתתפים בראיון בחדר חשוך עזבו את הראיון בתחושה חיובית יותר לגבי האדם השני, בהשוואה לתנאי הביקורת בהם האינטראקציות היו בתנאי תאורה. שיחה בסייבר ספייס נמצאה כבעלת דרגה גבוהה יותר של ספונטניות וחשיפה מאשר שיחה פנים אל פנים (JOINSON, 2001)‏‏<ref>‏ Joinson, Adam N. (2001). Self-disclosure in computer-mediated communication: The role of self-awareness and visual anonymity. European Journal of Social Psychology, 31, 177-192‏</ref>.
"בחסות גלימת האנונימיות משתמשים נוטים לבטא את תחושותיהם ומחשבותיהם בצורה אמיתית יותר"(SPEARS & LEA, 1994, p. 435) ‏‏<ref>‏Spears, Russel, & Lea, Martin (1994). Panacea or panopticon? The hidden power in computer-mediated communication. Communication Research, 21, 427-459‏</ref>.
 
משמע, יש יותר כנות ויושר בראיונות מקוונים, מאשר בראיונות פנים אל פנים. העדר רמזים חברתיים שאינם וורבליים מפחית אי הבנות הנוגעות לשונות תרבותית (SHACHAF, 2005)‏‏<ref>‏Shachaf, Pnina (2005). Bridging cultural diversity. Journal of Global Information Technology Management, 8(2), 46-60‏</ref>. העדר קשר עין ולחיצת יד עשויים להיות לטובה.
 
בעולם הוירטואליהווירטואלי הפתיחות כלפי זרים, כלפי אנשים שמעולם לא נפגשו, רבה יותר. הסביבה הווירטואלי מעניקה את הזמן הדרוש על מנת להפתח באנונימיות יחסית, דבר המסייע למסתייגים ולביישנים. תקשורת אסינכרונית מבחינת המקום מגינה על אנונימיות המראיין והמרואיין גם בשל אפשרות השימוש בפסיאודונים כך על פי BAMPTON ו- COWTON(2002)[http://www.qualitative-research.net/fqs-texte/2-02/2-02bamptoncowton-e.htm].
כאשר נושא המחקר דורש מידע הנוגע לעמדותיו של המתראיין, עדיפות הראיון המקוון ברורה. יש סיכוי רב יותר שמרואיין ייתן תשובה מלאה וכנה, ולאו דווקא זו התואמת את הציפיות החברתיות.