ריאיון מקוון – הבדלי גרסאות

בראיון קבוצתי פנים אל פנים הלוגיסטיקה עלולה להיות מסורבלת. על המראיין לנסוע אל ביתו או אל מקום עבודתו של המרואיין, מקום בו נוכחות המעסיק או עובדים אחרים עלולה למנוע מתן תשובות כנות. היבט בעייתי זה נחסך בראיון הוירטואליהווירטואלי, אשר לו פחות בעיות ודרישות ארגוניות.

אין רמזים על גיל, מגדר, אתניות ומעמד חברתי. מאפיינים אלו מאפשרים סוג של שיחות שאינן אפשריות פנים אל פנים. אנו מציגים עצמנו בעולם הוירטואליהווירטואלי ללא קשר לגילנו או למאפיינים אחרים שלנו. בעולם הוירטואליהווירטואלי קיים מרחב חברתי המשוחרר מן המראה החצוני. דוגמה לאפקט החיובי של האנונימיות מובאת במחקר בו נערכו ראיונות בחדר חשוך בו המרואיינים והמראיינים לא ראו זה את זה, בתנאים אלה חשפו המרואיינים פרטים אינטימיים רבים יותר מאשר אלה שהתראיינו בחדר מואר (GERGEN, GERGEN, and BARTON, 1973)‏‏<ref>‏Gergen, Kenneth J.; Gergen, Mary M., & Barton, William H. (1973). Deviance in the dark. In Psychology Today, 7, 129-130‏</ref>. המשתתפים בראיון בחדר חשוך עזבו את הראיון בתחושה חיובית יותר לגבי האדם השני, בהשוואה לתנאי הביקורת בהם האינטראקציות היו בתנאי תאורה. שיחה בסייבר ספייס נמצאה כבעלת דרגה גבוהה יותר של ספונטניות וחשיפה מאשר שיחה פנים אל פנים (JOINSON, 2001)‏‏<ref>‏ Joinson, Adam N. (2001). Self-disclosure in computer-mediated communication: The role of self-awareness and visual anonymity. European Journal of Social Psychology, 31, 177-192‏</ref>.

בעולם הוירטואליהווירטואלי הפתיחות כלפי זרים, כלפי אנשים שמעולם לא נפגשו, רבה יותר. הסביבה הווירטואלי מעניקה את הזמן הדרוש על מנת להפתח באנונימיות יחסית, דבר המסייע למסתייגים ולביישנים. תקשורת אסינכרונית מבחינת המקום מגינה על אנונימיות המראיין והמרואיין גם בשל אפשרות השימוש בפסיאודונים כך על פי BAMPTON ו- COWTON(2002)[http://www.qualitative-research.net/fqs-texte/2-02/2-02bamptoncowton-e.htm].