ארנד ליפהרט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: מסוים; פרסומ; לעתים; |
|||
שורה 3:
ליפהרט קיבל את תואר ה[[דוקטור]] ב[[מדע המדינה]] ב[[אוניברסיטת ייל]] בשנת [[1963]], לאחר שהגיש עבודת [[דוקטורט]] שעסקה במדיניותה של [[הולנד]] ביחס למושבה [[גינאה החדשה]]. בין [[1968]] ל-[[1978]] שימש כפרופסור למדע המדינה ב[[אוניברסיטת ליידן]], ומאז [[1978]] הוא מלמד ב[[אוניברסיטת קליפורניה]] ב[[סן דייגו]] (UCSD). בשנת [[1989]] נבחר כחבר [[האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים]], ובין [[1995]] ל-[[1996]] שימש כנשיא [[האגודה האמריקנית למדע המדינה]]. בשנת [[1997]] זכה בפרס יוהן סקייט למדע המדינה, הנחשב לפרס יוקרתי.
ליפהרט נחשב לאחד מאבות תאוריית [[דמוקרטיה הסדרית|הדמוקרטיה ההסדרית]], הידועה גם כ"דמוקרטיה קונסוציונלית" (consociational) המתארת דרך לניהול מדינה ובה שסעים חברתיים עמוקים,
התאוריה של הדמוקרטיה הקונסוציונלית נחשבת לתאוריה מקובלת במדע המדינה, אך חוקרים רבים התקיפו אותה, הן על רקע אמפירי, בטענה שההסדר הקונסוציונלי, כפי שליפהרט מתאר אותו, אינו פועל בחלק מן המדינות עליהן דיבר, והן באופן תאורטי, בשלילת האפשרות שהמדובר במודל המסוגל לקרב בין פלגים (אתניים ואחרים) יריבים, ולמנוע אלימות. יש בין המבקרים הסבורים כי בנסיבות של שסע אתני יכול יישום המודל להגביר את האלימות, וישנם הסבורים כי המדובר במודל שאינו דמוקרטי במהותו.
עבודתו המאוחרת של ליפהרט התמקדה בהבדלים הרחבים יותר בין דמוקרטיות הפועלות בשיטה הרובנית (השיטה בה מתנהלות בחירות, לרוב בין שתי מפלגות עיקריות, ובה "המנצח זוכה בכל" ואילו המפסיד יוצא לתקופה קצובה לאופוזיציה, ומאבד את האפשרות לקבל חלק בשלטון) ובין דמוקרטיות של "[[קונצנזוס]]". על אף שליפהרט פיתח את מודל הדמוקרטיה ההסדרית בעיקר למדינות בעלות שסע אתני, דתי או מעמדי, הוא רואה את הדמוקרטיה הפועלת בשיטת הקונצנזוס כמתאימה לכל חברה. בניגוד לדמוקרטיה הרובנית, הדמוקרטיות הפועלות בשיטת הקונצנזוס הן בעלות [[מפלגה|מפלגות]] רבות, שיטה פרלמנטרית עם ממשלה רחבה, הכוללת את מרבית הפלגים, שיטת בחירות יחסית, מבנה קורפורטיבי של קבוצות אינטרס,
בספרו "Patterns of Democracy" {{כ}} ([[1989]]) מונה ליפהרט שלושים ושש דמוקרטיות המשתמשות בגישה זו. הוא מוצא כי הדמוקרטיות של קונצנזוס הן מדינות "נעימות ועדינות" יותר, יש בהן אחוזי מאסר נמוכים יותר, שימוש נמוך יותר ב[[עונש מוות]], שמירה טובה יותר על הסביבה, כמות גדולה יותר של עובדים זרים, והוצאה רבה יותר על [[רווחה]], תכונות שלדעתו עשויות למשוך כל דמוקרט. הוא מוצא כי התרבות הפוליטית במדינות אלו היא פחות עימותית, ההליכים הם ענייניים יותר, ותוצאות ההליכים הן אתיות יותר.
==פרסומים==
===ספרים===
| |||