הבדלים בין גרסאות בדף "טכנולוגיה גרעינית"

מ
תיקון קישור, קישורים פנימיים
מ (←‏היסטוריה: קישורים פנימיים)
מ (תיקון קישור, קישורים פנימיים)
טכנולוגיה גרעינית זו טכנולוגיה המשלבת תגובות של [[גרעין אטום|גרעין אטומי]]. ניתן לראות יישום של טכנולוגיה זו במגוון תחומים, מגלאי עשן לתחנות כוח גרעיניות [[פצצת אטום|לפצצות אטום]]. קיים חשש ציבורי גדול מפני השימוש והפיתוח של טכנולוגיה זו, וכל פיתוח בתחום נבחן בעין ביקורתית.
 
 
 
== [[ביקוע גרעיני]] ==
רדיואקטיביות היא תהליך איטי וקשה לשלוט בו, וכן הוא אינו מתאים לייצור כלי נשק. אך ישנן תגובות גרעיניות אחרות. בפרט, גרעין אטומי בלתי יציב יכול לחוות ביקוע גרעיני, כאשר הוא מתפצל לשני גרעינים קטנים יותר ופולט אנרגיה ונויטרונים מהירים. נויטרונים אלו, אם יבואו במגע עם גרעין אטומי אחר, יכולים לגרום לאותו הגרעין לחוות ביקוע גרעיני גם כן. דבר זה יכול להוביל לתגובת שרשרת גרעינית, אשר יכול לגרום לפליטת אנרגיה רבה בזמן קצר. כאשר דבר זה התגלה זמן קצר לפני [[מלחמת העולם השנייה]], מדינות שונות החלו לפתח תוכניות גרעיניות עם המטרה ליצור פצצה גרעינית – נשק אשר מנצל את תופעת הביקוע הגרעיני בכדי ליצור פיצוץ עם אנרגיה גבוהה בהרבה מפצצות כימיות שונות. [[תוכנית מנהטן]], אשר נוהלה על ידי [[ארצות הברית]] בתמיכת [[בריטניה]] [[קנדה|וקנדה]], פיתחה מספר פצצות ביקוע אשר הופעלו ב[[יפן]] באוגוסט [[1945]], והביאו לכניעת יפן. במסגרת התוכנית נבנו הכורים הגרעיניים הראשונים, אשר היו בעיקר לשם ייצור נשק ולא לשם [[אנרגיה חשמלית]].
 
 
== [[היתוך גרעיני]] ==
טכנולוגיה של היתוך גרעיני נחקר רק ברמה התיאורטית במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר מדענים אמריקנים לראשות [[אדוארד טלר]] חקרו את האפשרות של ניצול האנרגיות הרבות של הביקוע הגרעיני בכדי לגרום להיתוך גרעיני. לאחר שנים של מחקר, ב-1952, הפעילו את [[פצצת מימן|פצצת המימן]] הראשונה, אשר נקראה כך מכיוון שהיא ניצלה את התגובה שבין [[דאוטריום]] ל[[טריטיום]], [[איזוטופ|איזוטופים]] של [[מימן]]. היתוך גרעיני הינו אנרגטי בהרבה ליחידת מסה מביקוע גרעיני, אך הרבה יותר קשה ליצור תגובת שרשרת של היתוך מאשר ביקוע.
מחקר בתחום השימוש בהיתוך גרעיני לשימושים אזרחיים (להפקת חשמל) החלה גם כן בשנות ה-40. אולם, הקשיים הטכניים והתיאורטיים מנעו גילוי של שימושים אזרחיים של ההיתוך, והמאמצים נמשכים ברחבי העולם עד היום.
 
חמשת המדינות אשר הן חברות קבועות במועצת הביטחון של האו"ם, ויכולות להחזיק באופן חוקי בנשק גרעיני על פי הסכם אי הפצת נשק גרעיני (NPT): [[ארצות הברית]], [[רוסיה]], [[בריטניה]], [[צרפת]], [[סין]].
 
שלוש מדינות אשר אינן חתומות על הסכם אי הפצת נשק גרעיני: [[הודו]], [[פקיסטאן]], ו[[צפון קוריאה]].
 
 
== קישורים חיצוניים ==
 
[http://www.youtube.com/watch?v=TfsWBgfpznk] סרטון יוטיוב של פיצוץ גרעיני