Difference between revisions of "מלכות המשנה של הקווקז"

no edit summary
 
המפקדה של הרשות הייתה ב[[טביליסי]] [[גאורגיה]], והרשות שימשה בפועל כשגרירה של ארצה מול המדינות השכנות. ראש המטה הכללי, הכוחות המזוינים והסמכות האזרחית העליונה היו כפופים ישירות ל[[צאר]].
 
הפיקוד הרוסי שאף לחזק את אחיזתו הממשית באיזור ולבטל לחלוטין את המכסים שהיו קיימים במעבר סחורות מנסיכות לנסיכות, ובעיקר ביקשו להכניע את את עמי ההר של [[צפון הקווקז]]. לכן פעל באופן שיטתי לסילוק הנסיכים המקומים ומינוי מפקדים במקומם.
 
בשטחים שבהם בוטלו הנסיכויות הוקמו פרובינציות וגלילות (אוקרוג), שמבחינה גאוגרפית תאמו במידה רבה את הנסיכויות. מספר פרובינציות או גליליות נמצאו בסמכותו של מפקד הגליל הצבאי, ובכל אחת מהן ישב קומנדאט. הקומנדאט, שמקום מושבו על פי רוב ביישוב הראשי של הפרובינציה, היה למעשה שליטה ולפיכך רגילים לכנות זמן זה בתולדות הקווקז כתקופת הקומנדאנטים. רוב הפרובינציות היו מחולקות לנפות (Magal, Makhle), שבראשן עמדו נציבים (Naiby) שנתמנו על ידי הקומנדאנט. הנציבים היו מן הבֶקים (אצילים מקומיים) הנאמנים לרוסיה. בראש הכפרים עמדו בדרך כלל פרנסים. לצדם פעלו עוזרים, ולרשותם של אלה מספר שוטרים כדי לשמור על הסדר הציבורי.
 
בשנים [[1804]]-[[1813]] בוטלו הנסיכויות של גנדז'ה, באקו, קובה ודרבנט. בשנת [[1819]] בוטלה נסיכות שאקי, ב-[[1820]] של שירוואן, ב-[[1822]] של קאראבאך וב-[[1826]] של טאליש.
 
מ-[[3 בפברואר]] [[1845]] ועד ל-[[23 בינואר]] [[1882]], הייתה הרשות כפופה לוועדה הקווקזית, שכללה נציג מועצת האימפריה ושרי האוצר, המחוזות, המשפטים ושר הפנים וכן חברים של ועדה מיוחדת.
 
לאחר [[מהפכת פברואר]] של שנת [[1917]], שנישלה את הצאר [[ניקולאי השני]] מכס המלכות, בוטלה הרשות, ב[[18 במרץ]] של אותה שנה, על ידי [[הממשלה הזמנית של רוסיה]], והאזור כולכו, להוציא את האזורים שהיו תחת שליטה של הצבא הסדיר, הפך לגוף מינהלי אזרחי שנקרא Озаком, [[הועדה המיוחדת של עבר-הקווקז]] (Особый Закавказский Комитет).
 
== היהודים במלכות המשנה ==
 
ההשלטות על הקווקז, שהיה מחולק לנסיכויות נוצריות ומוסלמיות רבות, הייתה בשלבים. השלטון החדש עצמו היה מעוניין בעיקר בשליטה צבאית, בזכויות מסחר ובהכנסות לאוצר, הוא השאיר על כנן את הנסיכויות, ולח'אנים הוענקו דרגות קצונה של הצבא הרוסי. בתזכיר ששלח גנרל ירמולוב לצאר, בפברואר [[1817]], הדגיש כי רצוי לפרק את הנסיכויות בקווקז, אך מוטב שהדבר יעשה עם מות השליטים ולא על ידי סילום. למעשה נעשה הדבר גם בדרכים אחרות <REF>александров, горские евреия русский еврей 1882 No.44, עמ' 1670</REF>.
 
אולם שררת השליטים המקומיים הביאה את יהודי הכפרים לעבור לשורת המבצרים הרוסיים החדשים שהוקמו, מטעמי בטחון פיזי ופרנסה, שכן חיילי וקציני המבצרים נזקקו למסחר הזעיר בו עסקו היהודים. כל מעבר למבצר כזה היה כרוך בהסכמתו של מפקד המבצר, או מפקדו הרוסי של האזור, והסכמה כזו לא תמיד ניתנה.
 
אחד המקרים בהם לא הסכימו הלישיטם למעבר יהודים הייתה המקרה של קהילה היהודית בכפר אנדרי. משנכנסה אנדרי תחת החסות הרוסית והשליט המקומי התחייב לשלם לאוצר הרוסי סכומי כסף, גבר לחץ המיסים על האוכלוסייה, תוך הפלייה של היהודים. מטעמים אלה ביקשו, בשנת [[1822]] יהודי אנדרי רשות מן הגנרל אלכסיי ירמולוב לעזוב את כפרם והתיישב במקום אחר. אך הנסיך שבתחומו נמצא הכפר התנגד, כדי שהכנסותיו ממיסים לא יפגעו. . ירמולוב, שלא רצה לחדד את יחסיו עם הנסיך הנאמן לרוסיה בשל היהודים, לא נענה לבקשה, והם נאלצו להמשיך ולהאנק תחת עול המיסים הכבד.
 
== הנציבים העליונים של מלכות המשנה ==
* הדוכס הגדול [[ניקולאי ניקולאייביץ']] ([[1916]]-[[1917]])
 
== מקורות ==
 
* מרדכי אלטשולר (תש"ן), '''יהודי מזרח קאווקאז: תולדות היהודים ההרריים מראשית המאה התשע-עשרה''', מכון בן צבי, ירושלים, ISBN 9652350311, עמ' 59-60
 
== הערות שוליים ==
<references />
 
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים
|ויקישיתוף=Category:Viceroyalty of the Caucasus