הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ברוקולי (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
ברוקולי (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 13:
שר החוץ האמריקאי, [[הנרי קיסינג'ר]], יצא ל[[מסע דילוגים]] בין [[ירושלים]] ו[[דמשק]] בפברואר 1974 (קיסינג'ר העיד בספריו כי החליט לתווך בעקבות לחצים שהפעילו נשיא [[מצרים]] [[סאדאת]] ושליט [[סעודיה]], שרצו לסיים סופית את מלחמת יום הכיפורים ואת [[משבר הנפט]]). ב-[[27 בפברואר]] שב קיסינג'ר מדמשק עם רשימת השבויים (בעקבות הבטחה שנמסרה לסורים שהעיר [[קונייטרה]] תימסר לידיהם), ואז החל רשמית המשא ומתן בשיטת הדילוגים.
 
במקביל לפתיחת המשא ומתן גברה מאוד ה[[מלחמת התשה|התשה]] ובחודשים מרץ-מאי אירעו למעלה מאלף תקריות ובכללן הפגזות כבדות על יישובי הגולן, הפגזות בלתי פוסקות על כוחות צה"ל במובלעת וקרבות של ממש על השליטה בחרמון. לכל אורך התקופה היה חשש שהקרבות יהפכו למלחמה בהיקף מלא, ולכן עוכב שחרורן של יחידות [[שירותכוחות המילואים בישראלמילואים|מילואים]] שהיו מגויסות חודשים רבים (דבר ששימש כאמצעי לחץ סורי נוסף). הסורים דרשו לקבל הישג טריטוריאלי (בדומה למצרים), אך ישראל לא יכלה להסכים לנסיגות גדולות בגולן כמו ב[[סיני]].
 
בסופו של דבר ישראל הסכימה לסגת מכל השטחים שכבשה במלחמה, ומשטחים קטנים מהגולן הישראלי. לפי עדויות של המשתתפים במשא ומתן, התנהל מיקוח על הפרטים הקטנים ביותר עד שנחתם ההסכם ב[[ז'נבה]] ב-31 במאי 1974 (למעלה משבעה חודשים לאחר הפסקת האש). המשא ומתן לווה באי הבנות רבות שגרמו למשברים ובעקיפין לתקריות אש, למשל כשישראל הסכימה למסור את קונייטרה לשליטה סורית, פירשו הסורים את קונייטרה ככל אזור פתחת קונייטרה, כולל הרי [[הר אביטל|אביטל]] ו[[הר בנטל|בנטל]] הסמוכים, בעוד שישראל התכוונה רק לשטח העיר. כן לווה המשא ומתן בהפעלת לחץ אמריקאי על ישראל.