ברון פום שטיין – הבדלי גרסאות

'''הינרייך פרדריק קארל "רייכספרייהרר" פוןפום שטיין''' ([[גרמנית]]: '''Heinrich Friedrich Karl Reichsfreiherr vom und zum Stein''';{{כ}} [[26 באוקטובר]] [[1757]] - [[29 ביוני]] [[1831]]), [[מדינאי]] [[פרוסיה|פרוסי]], מוכר בעיקר כ[[ברון]] פום שטיין. יש הרואים ברפורמות שערך את סלילת הדרך ל[[איחוד גרמניה (המאה ה-19)|איחוד גרמניה]]. הוא קידם את ביטול ה[[צמיתות]] אולם התנה את שחרור האיכר בפיצוי ה[[אציל]] הפאודלי. חייב את בני ה[[אצולה]] בתשלום מס על האחוזות שבחזקתם ופעל ליצירת מערכת מוניציפלית מודרנית.

ב־[[1779]] נסע ל[[וינה|ווינה]] ומשם המשיך ל[[ברלין]] ב־[[1780]]. בבירה הפרוסית, כתוצאה מהערצתו ל[[פרידריך השני, מלך פרוסיה|פרידריך השני]] (הגדול) וגם כתגובה לסלידתו מארגון האדמיניסטרציה בווצלאר, החליט להצטרף לשירות המדינה. במהרה מונה למשרה בכירה בשירות מחלקת ה[[מכרה|מכרות]] והמפעלים של הממלכה, לצדו של מנהל המחלקה פרידריך אנטון פון היינץ (Friedrich Anton von Heynitz), אשר לימדו את עקרונות הכלכלה והמנהל הציבורי. כבר ביוני נשלח לראשונה כשגריר פרוסי לחצר ב[[מיינץ]] (Mainz) ובהמשך לערים נוספות, אולם עד מהרה החליט להתרחק מן ה[[דיפלומטיה]] ויצא לסיור ב[[אנגליה]] בין השנים [[1786]]-[[1787]] כדי להשלים את מחקרו אודות ה[[מסחר]] ועסקי המכרות. בנובמבר 1787 מונה לחבר בדירקטוריון לענייני מלחמה וריבונות (Kammerdirektor) וב־[[1796]] מונה ל[[מנכ"ל]] של כל אזורי [[וסטפליה]] לענייני מסחר ומכרות. כחלק מהשינויים שהנהיג שטיין באזורים הללו היה גם פרויקט הרחבת [[נהר הרור]] שהפך זה מכבר למוצא חשוב ל[[פחם]] המקומי. הוא גם דאג לשיפור תנאי הניווט ה[[וזר]] (Weser) ולטיפוחן של הדרכים הסלולות באזור. ביוני [[1793]] נישא ל[[רוזן|רוזנת]] וילהלמיןוילהלמינה פון-ואלמודן ( Wilhelmine von Wallmoden) בתו של גנרל-[[פלדמרשל]] הרוזן [[לודוויג פון ואלמודן-גימבורן]] (Ludwig von Wallmoden-Gimborn), מי השהיה בנו הלא חוקי של [[מלך בריטניה]] [[ג'ורג' השני]].