הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 18:
==פרטי ההסכם==
בהסכם נקבע ששתי המדינות תשמורנה על הפסקת האש, וישיבו מיידית את שבויי המלחמה. בחלק הטריטוריאלי נקבע שישראל תיסוג מכל שטחי המובלעת
קו ההפרדה הישראלי חופף ברוב אורכו לקו הישראלי הקודם, למעט אזור העיר קונייטרה, אזור צומת רפיד ומספר מוצבים בדרום הגולן שהועברו לאזור החיץ. קו ההפרדה הסורי ממוקם ממזרח לקו הישראלי במרחק שנע בין עשרות מטרים באזור קניון [[נחל רוקד]] בדרום הגולן ועד לכשישה קילומטרים בצפון הגולן ועשרה קילומטרים בחרמון.
אזור החיץ מוגדר כשטח
ההסכם קובע כי אזרחים סוריים שנאלצו לעזוב את בתיהם באזור החיץ יוכלו לשוב אליהם. הסורים התחייבו ליישב מחדש את קונייטרה, וכן התחייבו שלא יאפשרו פעילות [[טרור]] או חדירות מחבלים בגזרת הגולן. שתי התחייבויות אלו ניתנו בעל פה כהתחייבות ל[[ארצות הברית|אמריקאים]]{{מקור}}. בפועל העיר קוניטרה לא שוקמה, וסוריה מגבילה כניסת אזרחים לאזור החיץ. כעשר שנים אחרי חתימת ההסכם נבנו כמה יישובים (למשל [[בעת' (עיר)|העיר בעת']]) באזור קוניטרה.
כוח [[אונדו"פ]] (UNDOF) הוא כוח של [[האו"ם]] שהוקם בעקבות ההסכם. הכוח מונה 1,043 חיילים ומפקח על ביצוע ההסכם. כוח זה אחראי צבאית על אזור החיץ וגם מפקח על רצועות הדילול. מנדט הכוח מחודש מדי שישה חודשים.
| |||