פראיטור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Ches (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 8:
בשנת [[246 לפנה"ס]] מונה פראיטור נוסף, שתפקידו היה לנהל את ענייני המשפט בין תושבי העיר לזרים. כך, נוצרו שתי משרות נפרדות: פראיטור אורבנוס (praetor urbanus), שהיה ממונה על השגחה על ציות לחוק הרומי וניהול ענייני המשפט בין בני רומא. על הפראיטור אורבנוס נאסר לעזוב את העיר לתקופה של למעלה מעשרה ימים. תפקידו היה לפקח על ה[[לודי אפולינארס]] (ludi apollinares). לצידו כיהן פראיטור פרגריני (praetor peregrini) שתפקידו היה לעסוק בניהול ענייני המשפט בין זרים ובין תושבי רומא לזרים. בתפקידים אלו, העלו הפראיטורים תרומה נכבדת להתפתחותו של ה[[המשפט הרומי|חוק הרומי]] ובמיוחד להתפתחות חוקי קניין ברורים בתוכו. כאשר נעדר אחד מהפראיטורים מן העיר לפיקוד על צבא, מילא השני את תפקידיו. בתחילה, היה מקובל להעניק משרת פראיטור לקונסולים בשנה שאחרי כהונתם כקונסולים. מאוחר יותר, התפתח גם נוהג להעניק לפראיטור אימפריום צבאי לשנה נוספת.
 
עם הזמן, נוספו משרות פראיטור נוספות, כדי לעמוד בעומס העבודה שנוצר כאשר התרחבה רומא מעבר ל[[איטליה]]. שתי משרות פראיטור חדשות נוצרו בשנת [[227 לפנה"ס]] לניהול [[סיציליה|סיקיליה]] ו[[סרדיניה]], ועוד שניים לניהול הפרובינקיה ה[[היספניה בטיקה]] שב[[חצי האי האיברי]] שנוספה בשנת [[197 לפנה"ס]]. עם הזמן, גדל מספרם עד שישה עשר, כאשר הדיקטטורים ואחר כך הקיסרים מוסיפים משימות שונות לניהול השיפוטי שהיה באחריותם, כמו למשל תוספת שני פראיטורים על–ידי [[קלאודיוס]] לדיון בעניינים הנוגעים ל[[פידאיקומיסה]], פראיטור לענייני [[פיסקוס]] ואזרחים פרטיים שהוסיף [[נרווה]] ופראיטור לדיון בענייני [[טטולה]] שהוסיף [[מרקוס אורליוס]].
 
עיקר תפקידיהם של הפראיטורים היה דיון וקביעת מידת ההתאמה לחוק הרומי באמצעות קביעת פסק דין, judex. הפראיטורים עסקו בעניינים אזרחיים וכן בעניינים פליליים. בפני הפראיטורים עמדו ארבע "שאלות מתמידות" (questiones perpeuae):