עלות שקועה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3:
ההוצאות הרלבנטיות לשיקולי הפעלת עסק הן [[עלות קבועה|עלויות קבועות]] ו[[עלות משתנה|עלויות משתנות]]. עלות שקועה אינה משתייכת לשני סוגי עלויות אלה. במיוחד יש להבחין בין העלות השקועה, שנעשתה כבר ואינה ניתנת למניעה או להחזרה, לבין העלות הקבועה, שהיא עלות הפעלתו של מפעל או עסק, ואשר ניתן להימנע ממנה על ידי הדממת המכונות וסגירת המפעל, או חלק ממנו.
 
למרות שכלכלית עלות שקועה אינה נלקחת כשיקול לאחר שהוצאה, הרי שחשבונאית היא מיתרגמת להוצאות [[פחת]], הנכללות ב[[דו"ח רווח והפסד|דו"ח הרווח וההפסד]], כך שייתכן מצב בו מפעל מפסיד עדיין כדאי להפעלה.
כדוגמה לעלות שקועה ניתן לקחת את מפעל הבשר [[אדום אדום]] של חברת [[תנובה]]. נכון ל-2008 המפעל מפסיד, וחלק מעובדיו פוטרו. במפעל הושקע בתחילת המאה העשרים סכום עתק של כ-130 מיליון שקלים. חלק נכבד מסכום זה ניתן לראות כעלות שקועה, משום שלא יוחזר בין אם ייסגר המפעל ובין אם ימשיך לפעול, ולכן אינו רלוונטי להחלטה זו, באם תישקל בעתיד.
 
דוגמה להחלטה של פרט לגבי עלות שקועה היא קניית כרטיס יקר להצגה, שבמהלכו מתחוור לרוכש הכרטיס כי אינו נהנה מהההצגה, ועליו לקבל החלטה האם לעזוב את ההצגה בהפסקה. מחיר הכרטיס איננו רלוונטי בשיקולי הרוכש, מכיוון שזוהי הוצאה אבודה.
שורה 9 ⟵ 10:
אפקט העלות השקועה או "ההוצאה האבודה" נבחן על יד כלכלנים העוסקים ב[[תורת הערך]]. נמצא כי מנהלים נטו להמשיך בפרויקטים כושלים, על אף שלא הייתה לכך הצדקה. אפקט זה הנקרא גם "אפקט הקונקורד" על שם מטוס ה[[קונקורד]]. בפרויקט זה הושקעו סכומי עתק גם לאחר שהיה ברור שהפרויקט ייכשל, והפעלת המטוס לא תהייה כלכלית, עד שלבסוף המטוס קורקע.
 
[[קטגוריה:עלויות]]
{{קצרמר|כלכלה}}
[[en:Sunk costs]]
[[de:Sunk costs]]