צדק מתקן בדיני הנזיקין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 42:
בין זכויות אלה, הן הזכות לשלמות הגוף (בתור הכלי למימוש התכליתיות), הזכות לרכוש (כביטוי חיצוני לרצון הבעלים), והזכות לכריתת חוזים (כביטוי לתכליתיות משותפת של צדדים). עצם קיום זכויות אלה, מצמיח '''חובות''' של אי התערבות בהן.
משטר הרשלנות, מהווה דוגמה טובה להמחשת עניין זה: במשטר של רשלנות, לא די שהנתבע גרם נזק לתובע, אלא הנזק חייב להיגרם לאינטרס בעל סטטוס של זכות, ועל התנהגות הנתבע, להיות "לא צודקת" (Wrongful) בהקשר לזכות זו. ויינריב מבהיר רעיון זה בעזרת דברי השופט [[בנימין קרדוזו|קרדוזו]] בפרשת [[Palsgraf]]:
"'''על התובע להראות "[[עוולה]]" כלפיו. משמע הפרת זכותו. אין זה מספיק להראות עוולה כלפי מישהו אחר, או התנהגות "המעוולת" עקב היותה לא חברתית, אך אינה עולה כדי "עוולה" כלפי אדם ספציפי'''."
שורה 50:
הסבר זה, מאפשר למשל להחיל את גישת ויינריב על דוקטרינות נזיקיות כגון [[אשם תורם |האשם התורם]]: התובע זכאי לפיצויים רק על הנזק שנגרם לזכות שיש לו. כיוון שהוא עצמו צמצם את זכותו הראשונית (על ידי התנהגות לא סבירה), ביהמ"ש בבחינתו את הסיטואציה הנזיקית, יניח שוויון בזכויות הצדדים "להחזיק במה שלפי הצדק שייך להם" '''לאחר''' צמצום זכותו של התובע. לפיכך, לא יפוצה התובע על הגריעה מזכותו הראשונית, אלא '''רק''' על הגריעה שנעשתה מזכותו המצומצמת.
למעשה, ויינריב טוען שגישת הצדק המתקן היא הבסיס התאורטי לפרקטיקה המוכרת של חבות, והחבות של הנתבע הינה תמיד החבות לתובע בהתאמה. אי-לכך, ההתאמה היא הנוסחה האבסטרקטית למבנה "הצדק המתקן". '''ההתאמה''', לפיכך, יכולה לשמש כאמת מידה ובסיס לבחינה של הסדרים חוקיים מבחינת ה"צדק המתקן". כדוגמה לשימוש זה במונח ההתאמה, מציג ויינריב את פסילת הסטנדרט הסובייקטיבי לעניין החבות ברשלנות, כיוון שסטנדרט זה, מייחס חשיבות לתום ליבו של הנתבע (ללא התאמה לתובע). מכך עולה, שהצדק המתקן, על ידי השימוש במונח ההתאמה, מכפיף את הפרקטיקה של חבות (נזיקית במקרה זה), להשפעות הנורמטיביות של המבנה התאורטי של חבות, הבנוי על בסיס מושג ההתאמה. ה"צדק המתקן" הנתפס במובן זה (שבבסיסו ההתאמה), הינו רעיון אינטגרטיבי, המציג אפשרות ל[[עקביות (פסיכולוגיה)|עקביות]] במערכת של חבות. בהיותו המתאם היחיד בין "אי-הצדק" לתיקונו והבסיס הבלעדי לחבות הנתבע לתובע, אין הוא משאיר מקום לחוסר עקביות. כך מהווים התובע והנתבע גורמים ברצף משפטי אחיד, בו נוכחות האחד היא רק דרך נוכחות השני ובהתאמה. נוסף על כך הוא, שכל היחסים במשפט הפרטי נתונים לדרישות ההתאמה ולכן, העקביות מובטחת לא רק במסגרת יחסים ספציפית, אלא חובקת את כל מערכות היחסים, והיחסים ביניהם.
===גישתו של [[ג'ורג' פלטשר]]===
| |||