רבן גמליאל ברבי – הבדלי גרסאות

 

בצוואתו ([[מסכת כתובות]] ק"ג ע"ב), מינה רבי יהודה הנשיא את רבן גמליאל בנו לנשיא, את [[רבי שמעון ברבי|רבי שמעון]] בנו לחכם (אחראי על ההוראה ב[[סנהדרין]]), ורבי [[חנינא בר חמא]] "ישב בראש", כלומר יהיה [[אב בית הדין]] – אחראי על השיפוט בסנהדרין.

 

==האיש – זמנו ומקומו==

 

==יחס למלכות==

מערכת הקשרים בין הנשיאות של תקופת רבי יהודה הנשיא לבין השלטונות הרומיים התפוגגה בימי יורשו, רבן גמליאל ברבי.

 

==תקנתו ==

בית הדין, בראשות הנשיא, רבן גמליאל ברבי, ביטל את האיסור לחרוש בערב שביעית (סמוך לשנת ה[[שמיטה]]) מ[[חג השבועות]] ואילך. מעתה - קבע - האיסור יחל 30 יום בלבד לפני ראש השנה של שנת השמיטה<ref>תוספתא שביעית א' א'. הובאה ונידונה בבלי מועד קטן ג ע"ב; שם מוזכר "רבן גמליאל" סתם, ואע"פ שכינוי סתמי זה מתייחס בדרך כלל ל[[רבן גמליאל דיבנה]], כתב בפירוש "מלאכת שלמה" על ה[[משנה]] ב[[מסכת שביעית]] א, א, שמדובר ברבן גמליאל ברבי. אופן הצגת הדברים בתלמוד עשוי לרמוז לכך.</ref> הנשיא הושיב הרכב מיוחד של בית דין, כשהוא עומד בראשו (ובלשון התוספתא: "רבן גמליאל ובית דינו"), והתקין "שיהו מותרין בעבודת הארץ עד ראש השנה". התלמוד דן בסמכותו של רבן גמליאל לבטל את תקנתם של [[בית שמאי ובית הלל]], שתיקנו את התקנה הזאת; וכן בתוקפה של התקנה המקורית. אחד ההסברים שניתן לכך הוא, שהתקנה המקורית כללה סעיף שמאפשר לבית דין מאוחר לבטל אותה במקרה הצורך. הסבר נוסף הוא, שתוקפה של ההלכה המקורית הסתיים עם [[חורבן בית שני]].

 

==פטירתו של הנשיא==

רבן גמליאל ברבי נפטר סמוך לתקופת המעבר בין השלטון הסוורי לראשית האנרכיה, היינו ב-235 לספ' לערך. ויורשו, נצר לשושלת, היה [[רבי יהודה נשיאה]]. בחפירות בית שערים התגלו שני כוכים מקושטים הנושאים את הכתובות בעברית וביוונית: "רבי גמליאל" ו"רבי שמעון". סבורים שאלה הם קברי הנשיא רבן גמליאל ברבי ואחיו.

 

 

{{אמוראים}}

 

[[en:Gamaliel III]]