הפרלמנט של קנדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Y.B (שיחה | תרומות)
Y.B (שיחה | תרומות)
שורה 61:
 
==נהלים וסדרים==
בראש כל אחד מבתי הנבחרים עומד יושב ראש (הנושא בתואר "Speaker" - "דובר"). [[יושב ראש הסנאט הקנדי|יושב ראש הסנאט]] הוא סנאטור הממונהשממונה על ידי [[המושל הכללי של קנדה]] בעצתו של [[ראש ממשלת קנדה]]. [[יושב ראש בית הנבחרים הקנדי|יושב ראש בית הנבחרים]] לעומתו, נבחר על ידי חברי בית הנבחרים (הבית התחתון).
 
בדומה ל[[הפרלמנט הבריטי|פרלמנט הבריטי]] ליושב ראש הבית התחתון סמכויות נרחבות יותר מהסמכויות של יושב ראש הסנאט. בעוד שחברי הסנאט יכולים לדבר ביוזמתם הם (בדומה לחברי [[בית הלורדים]] ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]]), בבית התחתון זכות הדיבור ניקבעתנקבעת על ידי יושב הראש. יצויין כי בשנת [[1991]] הורחבו סמכויות יושב ראש הסנאט, והוא יכול עתה למנוע מחברי הסנאט מלדבר.
 
[[החוקה הקנדית]] קובעת שנדרש [[קוורום]] (מספר חברים מינימלי) לכינוס בית הנבחרים: 15 סנאטורים נדרשים על מנת לכנס את הסנאט, ו-20 חברי הבית התחתון נדרשים על מנת לכנס את הבית התחתון. בכל אחד מהבתים, יושב הראש נחשב לאחד מהחברים הנדרשים לקוורום.
 
ההצבעה הנערכת בבתים היא הצבעה קולית - כאשר מוצגת שאלה בפני כל אחד מהבתים חברי הבתים צועקים יחד "אכן" ("Yea") או "לאו" ("Nay"), ויושב הראש מכריז את תוצאות ההצבעה. החלטת יושב הראש היא סופית, אלא אם שניםשניים מחברי הסנאט או חמישה מחברי הבית התחתון מבקשים הצבעה בספירה - במקרה זה נעמדים חברי הבית התומכים בהצבעה, והם נספרים.
 
בסנאט ראשירשאי יושב הראש להצביע בעצמו, אולם לרוב הוא אינו מצביע על מנת לשמור על ניטרליותו הפוליטית. הצבעה להשלה אין רוב - נדחית (כלומר, במקרה של שיוויון, אם יושב הראש בוחר שלא להצביע, ההצבעה נידחיתנדחית). בבתיבבית התחתון, יושב הראש אינו רשאי להצביע, אלא במקרה בו יש שיוויון, בו הוא רשאי להצביע כשובר שיוויון. על פי המוסכמה החוקתית, יושב הראש מצביע על מנת לשמר [[סטטוס קוו]] קיים, ונגד כל שינוי בסטטוס קוו.
 
מטרהמטרת שיטה זו נועדה למנוע מהצבעות לעבור על חודו של קול - ובמקרה של שיוויון נערך דיון מחודש בחוק על מנת להביא למציאת הסכמה רחבה יותר בין חברי הבתים.
 
==פתיחת מושב==