הפרלמנט של קנדה – הבדלי גרסאות

כל אחד מחברי הבית התחתון או חברי הסנאט יכול להציע הצעת חוק ("bills"). הצעת חוק המוגשת על ידי חבר הבית התחתון שאינו חבר ממשלה נקראת "private members' bill", והצעת חוק המוגשת על ידי חבר סנאט שאינו חבר ממשלה נקראת "private senators' bill". לרוב, החוקים מוצעים על ידי שרי הממשלה (ואלה נקראים "הצעות חוק ממשלתיות" - "government bills").

בניגוד לסדרי החקיקה ב[[כנסת]], [[קריאה ראשונה|הקריאה ראשונה]] של החוק היא פורמלית בלבד. לאחריה, במהלך [[קריאה שנייה|הקריאה השנייה]] נערך דיון על כל אחד ואחד מסעיפי החוק. לאחר הקריאה השנייה נשלח החוק לדיון בפני ועדות בית הנבחרים. לרוב נשלח החוק לאחת מהועדותמהוועדות הקבועות (Standing Committee), אשר יכולה לשמוע עדויות של אישי ציבור, שרי ממשלה ומומחים. הועדההוועדה דנה בחוק ומציעה לו תיקונים. ניתן להעביר חוק לדיון בפני ועדת כל בית הנבחרים ("Committee of the Whole"), בהשבה חברים כל חברי בית הנבחרים, לצורך דיון בחוק. כמו כן ניתן להעביר חוק לועדהלוועדה שהוקמה [[אד הוק]] לצורך הדיון בחוק.

לאחר שלב הדיון בועדהבוועדה, מדווחת הועדההוועדה (שלב הדיווח - "the report stage") לבית הנבחרים על המלצותיה, ולאחר הדיווח (או בהעדר המלצות לשינויים) מועבר החוק לשלב [[קריאה שלישית|הקריאה השלישית]]. בשלב זה לא ניתן להציע תיקונים לחוק בבית הנבחרים (הבית התחתון), אולם בשלב הקריאה השלישית בסנאט ניתן עדיין להציע תיקונים לחוק.

# להעביר את החוק למונרך על מנת שהמונרך יקבל או ידחהיידחה את החוק.

בפועל, אף שלשני הבתים סמכויות ליזום חוקים, הבית התחתון הוא הדומיננטי בחקיקה, ורק לעיתיםלעתים נדירות מפעיל הסנאט את סמכויותיו ומשנה חוקים או יוזם חוקים.