צום תשעה עשר הימים – הבדלי גרסאות

ב[[הדת הבהאית|דת הבהאית]], '''צום תשעה עשר הימים''' היא תקופה של תשעה- עשר ימי [[צום]] החלה במהלכו של חודש עַלַאאְ, החודש האחרון ב[[לוח השנה הבהאי]], החל מה-[[2 במרץ]] ועד ה-[[20 במרץ]]. בתקופה זו מצווים הבהאים לצום מה[[זריחה]] עד ה[[שקיעה]], ומטרת הצום היא רוחנית - לחזק את ה[[נפש]] ולקרב את המאמין אל האל:

הצום הונהג על ידי ה[[באב]] ואומץ על ידי מייסד הדת הבהאית, ה[[בהאא אוללה]], אשר קבע את כלליו ב[[כיתב-אי אקדס]], אגב שינויים רבים. הצום הבהאי דומה במיוחד לצום ה[[רמדאן]] ה[[איסלאם|מוסלמי]], אך מועדו נקבע לפי הלוח הבהאי השימשי ועל כן אינו נע לאורך [[עונות השנה]]. תשעה עשר ימי הצום מתחילים עם סיומם של [[איאם-אי הא]] ומסתיימים ב[[נורוז (חג בהאי)|נורוז]], ראש השנה הבהאי. על המאמינים להימנע מ[[אכילה]], [[שתייה]] ו[[עישון]], מזריחת החמה ועד שקיעתה. הצום מחייב את כל הבהאים שגילם בין 15 ל-70, אך הוא נחשב לחובה אישית שאינה נאכפת על ידי הממסד הבהאי. מן הצום פטורים מאמינים שאינם נמצאים בטווח הגילאים המחייב, חולים, נשים [[הריון|הרות]] או [[הנקה|מניקות]], מאמינים העוסקים בעבודה מאומצת ואלה הנמצאים בנסיעה מפרכת. נשים בתקופת הו[[וסת]] פטורות גם הן מחובת הצום, ותחת זאת עליהן להטהר ולדקלם את הפסוק "תהילה לאל, אלוהי הזוהר והיופי" 95 פעםפעמים בכל יום‏‏<ref>‏[http://www.theaqdas.org/main.php?mainID=IV Exemption from fasting:]‏</ref>. כל המאמינים הפטורים מהחובה, רשאים לצום אם הם חפצים בכך, אך אם הם בוחרים שלא לעשות כן, הם מצווים לאכול ולשתות בפרטיות.