סיכון מוסרי – הבדלי גרסאות

'''סיכון מוסרי''' הוא מצב בו פרט או ארגון אשר איננו נושא באחריות לסיכון אליו הוא חשוף, עלול להגביר את מידת חשיפתו לאותו סיכון, במידה וכתוצאה מכך הוא נהנה מ[[רווחה]] או [[תועלת]] גבוהים יותר. קיומו של סיכון מוסרי מביא לעיוות בהקצאת משאבים ולתימחור יתר של שירותים, מהסיבה של [[אימידע סימטריה באינפורמציהא-סימטרי]].

אחת הדוגמאות הבולטות בהקשרלתחום זהשרווח בו סיכון מוסרי היא [[ביטוח]]. אדם שרכושו מבוטח ייטה להשקיע מעט ככל האפשר במיגון, ולא ישמור על רכושו באותה מידה בה היה שומר עליו אלמלא בוטח. בכך הוא מגביר את חשיפתו לסיכון, מאחר והוא אינו נושא בעלות נוספת. חברת הביטוח מצידה, שאינה יודעת מהי רמת השמירה על הרכוש, עלולה לנקוב בפרמיות ביטוח גבוהות יותר.

תחום נוסף בו קיים סיכון מוסרי קיים הוא התחום ה[[מימון|פיננסי]]. לווה שמקבל הלוואה ואינו נושא בנזק כתוצאה מ[[חדלות פרעון]], עלול לנהוג בפזיזות בכספי ההלוואה. מלווה, שחשוף לסיכונים אלה, נוטה להעלות את הרבית על ההלוואות שהוא מלווה.

ב[[ניהול]], סיכון מוסרי מתבטא בין היתר ב[[בעיית המנהל-סוכן|בעית המנהל - שליח]], שבה אדם הפועל למען אחר מנצל את מעמדו לנקיטת צעדים שיפעלו לטובתו הוא, על חשבון טובת שולחו. מקרה פרטי הוא של מנהל בחברה, שאינו בעל השליטה בה, אך מתוגמל לפי רווחי החברהרווחיה. לאותו מנהל יש תמריץ לקחת סיכונים מיותרים, מאחר שאין כמעטשכמעט ואינו נושא בתוצאה במקרה של כשלון.

במהלך משבר ה[[הלוואת סאבפריים|סאב פריים]] שפרץ ב[[ארצות הברית]] בשנת [[2007]], הועלו בהקשר זה טענות נגד התערבות הבנק המרכזי - ה[[פדרל ריזרב]], במשבר.- הטענהבמשבר, הייתהבנימוק כי מתןשמתן סיוע לבנקי השקעות שכשלו בהשקעותיהם מעודד התנהגות לא אחראית בעתיד, על ידי כך שהוא מגונן על מי שלקחו סיכונים מהשלכותיהם.

בביטוח, אחת השיטות המקובלות להקטנת הסיכון המוסרי בביטוח היא ה[[השתתפות עצמית|השתתפות העצמית]]. אמצעים נוספים הם דרישה מהמבוטח להתקנת מיגון מתאים, לשמירה על מפתחות מכונית וכדומה. חברות העוסקות בביטוחי בריאות מתנות את הביטוח בבדיקה רפואית, ומעלות את הפרמייה למעשניםלמי שמשתייכים לקבוצות סיכון, כגון [[עישון|מעשנים]].

בפיננסיםבתחום המימון, נוהגות פירמות שמלוות כספים דורשותלדרוש בטוחות מתאימות, כמו [[משכנתה|שיעבוד]] הבית, ערביםערֵבים וכדומה.