רידוואן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש: {{בעבודה}} '''רידוואן''' (פרסית וערבית '''رضوان''') הוא פסטיבל בין שנים עשר ימים בדת הבהאית ...
 
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[תמונה:Ridvan-garden-baghdad.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גן רידוואן סמוך לבגדאד]]
'''רידוואן''' ([[פרסית]] ו[[ערבית]] '''رضوان''') הוא פסטיבל בין שנים עשר ימים ב[[הדת הבהאית|דת הבהאית]] המנציח את תחילת [[נבואה|נבואתו]] של ה[[בהאא אוללה]], והוא נחשב לחג הבהאי הקדוש ביותר. הפסטיבלחג מתחילזה ב-[[21נחשב באפריל]]לתחילתה ונמשךהאמונה עדהבהאית ב-[[2 במאי]].והוא יומוהחג הראשון,הבהאי התשיעיהקדוש ([[29ביותר באפריל]]) והאחרון נמנים תשעת ה[[חג]]ים הבהאים בהם שובתים המאמינים ממלאכהבשנה. משמעותה של המילה "רידוואן" היא [[גן עדן]], והחג נקרה על שמו של גן רידוואן, השוכן על גדות ה[[חידקל]] מחוץ ל[[בגדאד]], ואשר בו שהה הבהאא אוללה משך שנים עשר ימים לאחר ש[[גלות|הוגלה]] מהעיר, ובטרם החל את מסעו ל[[איסטנבול]]. אין קשר ישיר בין החג לבין [[המרכז הבהאי העולמי#מבני המרכז בעכו ובגליל המערבי|גן רידוואן]] ב[[עכו]].
 
==היסטוריה==
לפני שהבהאא אוללה עזב את בגאדד לאיסטנבול, הוא עקר לגני רידוואן ב-[[22 באפריל]] [[1863]], ושם הקביל את פניהם של המבקרים אשר באו להפרד ממנו. יחד עם בניו ומספר בהאים אחרים הוא נותר בגן משך שנים עשר ימים סך הכל, ביום התשיעי הצטרפו אליו יתר בני משפחתו, וביום השנים עשר עזבה המשפחה את הגן בדרכה לאיסטנבול. בגן הכריז הבהאא אוללה לראשונה על מעמדו המדוייק כ[[נביא]], אך נוסח הכרזתו המדוייקת אינו ידוע. עוד הכריז הבהאא אוללה שלוש הכרזות בגן: הוא ביטל את הלכת ה[[ג'יהאד]], הוא קבע כי לא תהייה התגלות נוספת של האל במשך אלף השנים הבאות, וכן הצהיר כי כל שמותיו של האל באים לידי ביטוי בכל הדברים.
 
ב[[כיתב-אי אקדס]] שכתב הבהאא אוללה ב-[[1873]], הוא קבע את הרידוואן ואת [[מירזא עלי מוחמד#הכרזתו של מולה חוסיין|הכרזת הבאב]] כשני החגים של הדת הבהאית. עוד הוא קבע את קדושתם של הימים הראשון, התשיעי והאחרון של הרידוואן לאור הקונטקס ההיסטורי שלהם. הבהאא אוללה השווה את מעברו מביתו אל הגן, ל[[הג'רה]] של [[מחמד]] מ[[מכה]] אל [[מדינה]].
 
==מנהגי החג==
הפסטיבל מתחיל ב-[[21 באפריל]] ונמשך עד ה-[[2 במאי]]. יומו הראשון, התשיעי ([[29 באפריל]]) והאחרון נמנים תשעת ה[[חג]]ים הבהאים בהם שובתים המאמינים ממלאכה. מאחר ולפי [[לוח השנה הבהאי]] ובדומה ל[[הלוח העברי|לוח העברי]], היום מתחיל עם [[שקיעה|שקיעת]] [[השמש]], מתחיל החג ב-[[20 באפריל]], כשעתיים לפני השקיעה. בשעה זו לפי המסורת נכנס הבהאא אוללה אל הגן. שלושת הימים הקדושים של הרידוואן מצויינים בכינוס ו[[תפילה (בהאים)|תפילה]] שלאחריה נערכת חגיגה.
 
{{הדת הבהאית}}