לוח השנה האטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
צביקה (שיחה | תרומות)
Ahinoam (שיחה | תרומות)
שורה 56:
 
====לוח שנה ירחי-שמשי====
השנה אמורה הייתה להתחיל משנצפה לראשונה מולד הירח שלאחר [[נקודת השוויון|שוויון היום והלילהההיפוך]] ה[[קיץ|קיציקיצית]]. שוויוןביום זה היום הוא הארוך ביותר בשנה והלילה מתרחשהקצר ביותר. יום זה חל כאשר נקודות הזריחה והשקיעה של השמש על פני האופק, שנצפו כנעים צפונה במהלך מחצית השנה שחלפה, נותרות על מקומן ימים אחדים קודם שהן מתחילות לנוע חזרה דרומה. במצב אידאלי צריך היה שוויוןיום היום והלילהההיפוך להתרחש בחודש האחרון של השנה. השנה החדשה החלה למחרת הערב בו נראה "הירח החדש" מתחיל לנדוד לאיטו (או כאשר נדמה שראו זאת). משום שהזיקה בין שני אירועים אלה, שוויוןיום היוםההיפוך והלילההקיצי ומולד הירח, משתנית, נע מועד תחילת השנה החדשה עד חודש ימים ביחס ללוח הגרגוריאני.
 
בשל יצירת זיקה בין השמש והירח היה לוח השנה לוח ירחי-שמשי. שנים עשר חודשי ירח מסתכמים בכ-354 ימים, כאחד עשר ימים פחות משנת שמש. על פי לוח שנה ירחי טהור, כמו [[הלוח המוסלמי]], החודשים זוחלים לאחור עם השנים, ואין זיקה בין החודשים לבין עונות השנה. ביוון, בה נבדלות העונות זו מזו באופן מובהק, היה צריך להימנע מכך. כיוון שקשרו את ראשית השנה שלהם לשוויוןליום היום והלילהההיפוך, אפשרו האתונאים קיומה של זיקה בין החודשים לבין עונות השנה, אם כי תוך גמישות מסוימת.
 
על מנת לפתור את ההבדל בין שנת הלבנה הקצרה באחד עשר ימים משנת חמה., הוסף עוד חודש אחת לשלוש שנים לערך, כשהתוצאה היא [[שנה מעוברת]] של כ-384 ימים. על כן, בשנה רגילה היו 12 מחזורי ירח ואז, כאשר התברר כי החודשים נדדו לאחור דיים, הנהיגו שנה בת 13 מחזורים, כדי לעיין מחדש את שנת הלבנה עם שנת החמה. חודש נוסף זה הושג על ידי חזרה על החודש הקיים. במילים אחרות, אותו שם חודש שימש פעמיים בזה אחר זה. ספרי הדרכה קובעים בדרך כלל כי החודש השישי, פוסיידון, היה החודש המוסף, אך העדויות מלמדות כי גם החודשים 1, 2, 6, 7 ו-8 שימשו לעיבור השנה.<ref>Hanna 2005:43</ref>