אלקטרופיזיולוגיה – הבדלי גרסאות

עיקרו של התחום התפתח החל ממחצית [[המאה העשרים]] ואילך בתחום של [[מדעי העצב]] (נוירוביולוגיה). נושא המטען החשמלי בגוף החי הוא ה[[יון]], כלומר [[אטום]] שיש לו חוסר או עודף של [[אלקטרון]] אחד או יותר בקליפה החיצונית. מוליכים אופייניים הן יוני ה[[אשלגן]], ה[[נתרן]], ה[[כלור]] וה[[סידן]]. תנועת היונים מעבר ל[[קרום התא|קרומי התא]] ופיזורם השונה באזורים החוץ תאיים והתוך תאיים יוצרים הבדלי פוטנציאליים חשמלי בין פנים וחוץ התא (ערך אופייני בתא שריר הוא כ־כ־90-90 מילי[[וולט]]). בהתאפשר זרימה של יונים מעבר לקרום התא (ממברנת התא) ייווצר זרם חשמלי הניתן למדידה. זרמים אלו והשינויים בהם ניתנים למדידה בעזרת סדרה של טכניקות אלקטרופיזיולוגיות.