רידוואן – הבדלי גרסאות

'''רידוואן''' ([[פרסית]] ו[[ערבית]] '''رضوان''') הוא פסטיבל בין שנים עשר ימים ב[[הדת הבהאית|דת הבהאית]] המנציח את תחילת [[נבואה|נבואתו]] של ה[[בהאא אוללה]]. חג זה נחשב לתחילתה של האמונה הבהאית והוא החג הבהאי הקדוש ביותר בשנה. משמעותה של המילה "רידוואן" היא [[גן עדן]], והחג נקרהנקרא על שמו של גן רידוואן, השוכן על גדות ה[[חידקל]] מחוץ ל[[בגדאד]], ואשר בו שהה הבהאא אוללה משך שנים עשר ימים לאחר ש[[גלות|הוגלה]] מהעיר, ובטרם החל את מסעו ל[[איסטנבול]]. אין קשר ישיר בין החג לבין [[המרכז הבהאי העולמי#מבני המרכז בעכו ובגליל המערבי|גן רידוואן]] ב[[עכו]].

לפני שהבהאא אוללה עזב את בגדאד לאיסטנבול, הוא עקר לגני נג'יביה ב-[[22 באפריל]] [[1863]], ושם הקבילקיבל את פניהם של המבקרים אשר באו להפרדלהיפרד ממנו. יחד עם בניו ומספר בהאים אחרים הוא נותר בגן משך שנים עשר ימים סך הכל, ביום התשיעי הצטרפו אליו יתר בני משפחתו שהיו מנועים לעשות כן קודם לכן בשל כךמפני שהחידקל עלה על גדותיו‏‏<ref>‏[http://bahai-library.com/encyclopedia/ridvan.html Two articles on Ridvan]‏</ref>, וביום השנים עשר עזבה המשפחה את הגן בדרכה לאיסטנבול. בגן הכריז הבהאא אוללה לראשונה באוזני חמישה ממאמיניו על מעמדו המדוייקהמדויק כ[[נביא]], אך נוסח הכרזתו המדוייקתהמדויקת אינו ידוע. עוד הכריז הבהאא אוללה שלוש הכרזות בגן: הוא ביטל את הלכת ה[[ג'יהאד]] ה[[איסלאם|מוסלמית]], קבע כי לא תהייה התגלות נוספת של האל במשך אלף השנים הבאות, וכן הצהיר כי כל שמותיו של האל באים לידי ביטוי בכל הדברים. מאז נקרהנקרא הגן בפי הבאהים בשם "רידוואן"‏‏<ref>‏[http://www.bahaullah.com/bahaullah-exile.html The Exile of Bahá'u'lláh]‏</ref>, אך לפני מספר שנים הוא נהרס ותחתיו קם מרכז רפואי.

ב[[כיתב-אי אקדס]] שכתב הבהאא אוללה ב-[[1873]], הוא קבע את הרידוואן ואת [[מירזא עלי מוחמד#הכרזתו של מולה חוסיין|הכרזת הבאב]] כשני החגים של הדת הבהאית‏‏<ref>‏[http://reference.bahai.org/en/t/b/KA/ka-155.html.iso8859-1#gr1 The Kitáb-i Aqdas]‏</ref>. עוד הוא קבע את קדושתם של הימים הראשון, התשיעי והאחרון של הרידוואן לאור הקונטקסהקונטקסט ההיסטורי שלהם, והשווה את מעברו מביתו אל הגן ועזיבתו את בגדאד, ל[[הג'רה]] של [[מחמד]] מ[[מכה]] ל[[אל-מדינה|מדינה]]. הכרזתו של הבהאא אוללה התרחשה בשנה ה-19 לספירה הבהאית, שנפתחה עם הכרזת הבאב ב-[[1844]], דהיינו עם השלמת ה[[לוח השנה הבהאי#מחזור השנים|וחיד]] הראשון. יומו הראשון של הרידוואן הוא בדרך כלל יום בחירתן השנתי של ה[[האסיפות הרוחניות (בהאים)|אסיפות הרוחניות המקומיות]] ובמהלך החג נבחרות האסיפות הרוחניות הלאומיות. חברי [[משכן הצדק העולמי]] נבחרים גם הם במהלך הרידוואן, אחת לחמש שנים.

הפסטיבל מתחיל ב-[[21 באפריל]] ונמשך עד ה-[[2 במאי]]. יומו הראשון, התשיעי ([[29 באפריל]]) והאחרון נמנים תשעת ה[[חג]]ים הבהאים בהם שובתים המאמינים ממלאכה. מאחר ולפי [[לוח השנה הבהאי]] ובדומה ל[[הלוח העברי|לוח העברי]], היום מתחיל עם [[שקיעה|שקיעת]] [[השמש]], נפתח החג כשעתיים לפני השקיעה ב-[[20 באפריל]]. בשעה זו לפי המסורת נכנס הבהאא אוללה אל הגן. שלושת הימים הקדושים של הרידוואן מצויינים בכינוס וב[[תפילה (בהאים)|תפילה]] שלאחריה נערכת חגיגה.