הבדלים בין גרסאות בדף "טכנולוגיה גרעינית"

'''טכנולוגיה גרעינית''' היא [[טכנולוגיה]] המשלבת תגובות של [[גרעין אטום|גרעין אטומי]]. ניתן לראות יישום של טכנולוגיה זו במגוון תחומים, מגלאימ[[גלאי עשן]] לתחנות כוח גרעיניות [[פצצת אטום|לפצצות אטום]]. קיים חשש ציבורי גדול מפני השימוש והפיתוח של טכנולוגיה זו, וכל פיתוח בתחום נבחן בעין ביקורתית.

תופעת הרדיואקטיביות נוצלה על ידי יצרני [[תרופה|תרופות]], אשר הוציאו מספר פטנטים[[פטנט]]ים של טיפול רפואי בעזרת רדיואקטיביות. אך כצפוי תרופות אלה גרמו נזק רב גם בכמויות קטנות ולא הועילו למטופלים, ורבים מהמדענים שעסקו בפיתוח הנושא נפטרו [[סרטן (מחלה)|ממחלת הסרטן]] כתוצאה מהיחשפותם. טיפול רפואי רדיואקטיבי נעלם עם הזמן, אך שימושים אחרים נותרו – כמו שימוש ברדיום בכדי לייצר מחוגים זוהרים בכלי מדידה כאלה ואחרים. עם ההתקדמות בהבנת האטום, מהות הרדיואקטיביות החלה להתבהר: ישנם יסודות לא יציבים, ויכולים להתנוון תוך פליטת אנרגיה רדיואקטיבית.

רדיואקטיביות היא תהליך איטי וקשה לשלוט בו, וכן הוא אינו מתאים לייצור [[כלי נשק]]. אך ישנן תגובות גרעיניות אחרות. בפרט, גרעין אטומי בלתי יציב יכול לחוות ביקוע גרעיני, כאשר הוא מתפצל לשני גרעינים קטנים יותר ופולט אנרגיה ונויטרוניםו[[נויטרון|נויטרונים]] מהירים. נויטרונים אלו, אם יבואו במגע עם גרעין אטומי אחר, יכולים לגרום לאותו הגרעין לחוות ביקוע גרעיני גם כן. דבר זה יכול להוביל לתגובתל[[תגובת שרשרת]] גרעינית, אשר יכול לגרום לפליטת אנרגיה רבה בזמן קצר. כאשר דבר זה התגלה זמן קצר לפני [[מלחמת העולם השנייה]], מדינות שונות החלו לפתח תוכניות גרעיניות עם המטרה ליצור פצצה גרעינית – נשק אשר מנצל את תופעת הביקוע הגרעיני בכדי ליצור פיצוץ עם אנרגיה גבוהה בהרבה מפצצות כימיות שונות. [[תוכנית מנהטן]], אשר נוהלה על ידי [[ארצות הברית]] בתמיכת [[בריטניה]] [[קנדה|וקנדה]], פיתחה מספר פצצות ביקוע אשר הופעלו ב[[יפן]] באוגוסט [[1945]], והביאו לכניעת יפן. במסגרת התוכנית נבנו הכורים הגרעיניים הראשונים, אשר היו בעיקר לשם ייצור נשק ולא לשם [[אנרגיה חשמלית]].

טכנולוגיה של היתוך גרעיני נחקר רק ברמה התיאורטית במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר מדענים אמריקנים לראשות [[אדוארד טלר]] חקרו את האפשרות של ניצול האנרגיות הרבות של הביקוע הגרעיני בכדי לגרום להיתוך גרעיני. לאחר שנים של מחקר, ב-[[1952]], הפעילו את [[פצצת מימן|פצצת המימן]] הראשונה, אשר נקראה כך מכיוון שהיא ניצלה את התגובה שבין [[דאוטריום]] ל[[טריטיום]], [[איזוטופ|איזוטופים]] של [[מימן]]. היתוך גרעיני הינו אנרגטי בהרבה ליחידת מסה מביקוע גרעיני, אך הרבה יותר קשה ליצור תגובת שרשרת של היתוך מאשר ביקוע.

מחקר בתחום השימוש בהיתוך גרעיני לשימושים אזרחיים (להפקת [[חשמל]]) החלה גם כן בשנות ה-40. אולם, הקשיים הטכניים והתיאורטיים מנעו גילוי של שימושים אזרחיים של ההיתוך, והמאמצים נמשכים ברחבי העולם עד היום.