קצף – הבדלי גרסאות

קצפים שאנו פוגשים בחיינו אינם מסודרים בדרך כלל והם מורכבים מבועות בגדלים שונים. המחקר העוסק בהפיכת קצפים לאידאליים קשור קשר הדוק לבעיות [[מתמטיקה|מתמטיות]] של [[ריצוף|ריצוף המרחב]] ושל [[בעיית מינימום שטח הפנים]]. תאוריות על [[אתר (פיזיקה)#מבנה האתר|אתר#מבנה האתר]] הביאו את [[לורד קלווין]] לשאול מהי הדרך לרצף את המרחב בתאים שווי נפח, באופן ששטח הפנים של כל תא יהיה הקטן ביותר האפשרי. בעיה זו ידועה היום בשם '''בעיית קלווין''', וטרם נמצא לה פתרון שלם. קלווין הציע פתון מסויים לבעיה, שבו כל התאים בעלי צורה אחידה, אלא שלא ידוע האם זהו אכן הסידור הטוב ביותר. [[מבנה וייר-פלן]] (שגילו הפיזיקאים Denis Weaire ו-Robert Phelan, ולו שטח פנים השווה ל-0.997 מזה של הסידור של קלווין) נחשב למבנה [[תא יחידה|תא היחידה]] הטוב ביותר של קצף המסודר בצורה מושלמת, אם כי גם לטענה זו טרם נמצאה הוכחה. כאשר [[חוק הרמה|חוקי הרמה]] מתארים כיצד שכבות הסבון יוצרות מבנים בקצף. במבנה של ווייר ופלן משתתפים, לסירוגין, שני פאונים מעוגלים קמעא: אחד הוא דמוי [[תריסרון]], ולשני שתי פאות מנוגדות בצורת משושה ו-12 פאות בצורת מחומש.